פעולתו של יחיד
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 793
פעולתו של יחיד
מאז רצח רבין לא מפסיק השמאל מלטרטר ולטחון את ענין ההסתה שהביאה לרצח - והוא מצליח להביא לכך שרבים וטובים באמת יאמינו בכך. ה"ימין" הישראלי טוען - ובצדק - כי ההאשמה בהסתה פוגעת במחנה שלם, אך יש ענין יסודי יותר וגרוע יותר בהאשמה זו ובהסכמה לה; הנושא הוא המניע לפעולת היחיד.
הדברים אמורים בכך שבהאשמה שרצח רבין בוצע בשל הסתה, מנסה השמאל לתקוף את הרעיון של קיום פילוסופיה פעילה, כלומר של מחשבת היחיד וכוחה המציאותי בפעולה.
לשמאל מאד לא נוח עם מה שמסמל יגאל עמיר עובדתית: סטודנט משכיל ואינטיליגנטי, משמע: אינטלקטואל, אשר ניתח את המצב והגיע בצורה מחשבתית למסקנה כי מה שנכון לעשות הוא להתנקש בראש הממשלה.
מה שנושאת עובדה זו בחובה הוא חומר עובדתי שהשמאל אינו מוכן לקבל: השמאל, אשר אינו מוכן להתמודד עם עצם הרעיון שיכול מישהו להיות אינטלקטואל ובו בזמן להחזיק בעמדה רעיונית שמנוגדת לעמדתו הוא, השמאל אשר אינו מוכן להכיר בכך שתודעתו של היחיד האנושי מסוגלת להרות מחשבות ורעיונות שאינם עולים בקנה אחד עם מחשבת השמאל, מנסה בכל כוחו לחסל את העובדה החיה שיגאל עמיר הוא יחיד אנושי בעל כושר שיפוט עצמי אשר הגיע, באמצעות מחשבה, למסקנות הנוגדות את עמדת השמאל - ויישם את מסקנותיו, פרי חשבותיו במציאות.
נשאלת השאלה: מדוע אין השמאל מוכן להתעמת עם עובדה זו? והתשובה המתבקשת היא שאין לשמאל תשובה אינטלקטואלית אמיתית לטיעוניו של יגאל עמיר, כפי שלא היתה ליצחק רבין ולממשלתו כולה תשובה לעם ישראל אשר פנה, פעמים רבות, בדרכים לא אלימות, ותבע את זכויותיו, הרבה לפני שעמיר פנה להתנקשות.
כי ביחס למחשבה, הגות ומסקנות בולטת העובדה שדווקא דרכו של השמאל היא המייצגת אלימות; כפי שרבין וממשלתו ידעו להשיב אך ורק באלימות בוטה כלפי מתנגדיהם, יכלו ממשיכיו רק לסתום את פיו של עמיר בבית המשפט ולהושיבו מאחורי סורג ובריח ללא שום אפשרות להביע בציבור את רעיונותיו ואת נימוקיו.
מאז מאסרו של עמיר לא עשה השמאל דבר אחר זולת להקים קול זעקה כנגד ההסתה; הוא לא ניסה להתעמת עם מה שיכול היה להיות טיעוניו של עמיר ולמעשה התנהג בצורה שממנה יכול להשתמע אך ורק שאין בידיו טיעוני נגד משכנעים או, אפילו, ידע לגבי התמודדות אינטלקטואלית עם עמדה לא מקובלת.
ההאשמה של ציבור שלם בהסתה באה להמשיך את קו הפעולה הזה - להרחיק את המיקוד מדעותיו של יחיד עצמאי, להציג אותו כאחד מהמון מוסת ואת מעשהו כמעשה לינץ' רגשני - ולהשיג פסק דין שלילי ציבורי לגבי דעות אלה ללא דיון אינטלקטואלי אמיתי ומתוך הסתמכות אך ורק על הסתה נגד "מסיתים"...