מסורת האלימות של השמאל הישראלי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 735
מסורת האלימות של השמאל הישראלי
נסיון ההתנקשות בפרופ' שטרנהל הביא לגל מאוחד של תגובות מכל עברי המפה הפוליטית, שהמשותף לכולן הוא יציאתם נגד הימין. הדבר התחיל בהתקפות אנשי השמאל את המתנחלים והגיע עד הממהרים להתנצל מן הצד הלאומי הדתי. חלק מהאחרונים אף לקח על עצמו להצהיר כי פגיעה באיש היא חילול השם, מבלי להבין כי בהצהרה מסוג זה מובעת, למעשה, הסכמה עקיפה עם דעותיו של האיש.
חובשי הכיפות שמיהרו לבקר אצל הפרופסור לביקור "הזדהות", כמו הח"כ מלכיור, העידו בכך על עצמם שאין הם מבינים כלל את האיסטרטגיה השמאלנית הקבועה, המנצלת אירועים כמו נסיון לפגיעה באדם המייצג את עמדות השמאל, כדי להצית אש של אלימות מילולית בכל אתר אפשרי בחברה הישראלית.
במקרה כמו הנוכחי, כאשר הקרבן המיועד מטיף לעמדות התומכות בצד האלים, נוצר מצב שכל אמירה בגנות ההתקפה עליו תהווה, למעשה, תמיכה באלימות, כי היא תהווה תמיכה ברעיונותיו האלימים. האלימות שקיימת בדבריו אינה צריכה להסבר נוסף על העובדה שמדובר בכך שמדובר במחנה השמאל הישראלי, שקיומו התבסס תמיד על תמיכה בצד האלים של הסכסוך, גם כשלכאורה הוא מציג עצמו כניים.
אחד מהמועמדים לזכיה בפרס ההוקעה הבלתי מבוססת הוא, ללא ספק, אולמרט, אשר ראה את ההתנקשות כעדות לקיומה של "מחתרת יהודית חדשה" ואשר הצהיר כי קו אחד מחבר בין "רצח אמיל גרינצווייג ויצחק רבין" למעשה שנעשה נגד שטרנהל.
באמירה זו חשף האיש את עולמו הפנימי האישי כזה של השמאל הישראלי. זהו ההקשר שבו יש לזכור כי השמאל תמיד מצא לנכון להנציח באמצעות הבלטה את מעט מעשי האלימות שהופנו נגד מחנהו הפוליטי מתוך סלקציה בוטה שהתעלמה מאלימותו הוא.