מוסריות המגמה הפוליטית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 807
מוסריות המגמה הפוליטית
דיון בשאלת מדעיותו של מחקר אקדמי עכשווי
בפתיחת מאמר שהתפרסם ביום 29.12.02 באתר YNET ברשת החפשית תחת הכותרת "האם השמאל מוסרי יותר מן הימין?" צויין כי "כך עולה מנתוני מחקר חדש שפורסם באוניברסיטת חיפה. תוצאות המחקר מראות כי נבדקים בעלי רמת שיפוט מוסרי גבוהה יותר היו בעלי נטיה פוליטית שמאלנית..."
לכאורה, נובעת הצגת המסקנה מתהליך מחקרי מדעי אובייקטיבי. ברור כי אם נקבל את תוצאותיו ללא בדיקה ראויה יהיו לכך השלכות פוליטיות ופסיכולוגיות רבות משקל.
בכתבה שלעיל צויין כי נאמר על ידי הפרופ' אריה רטנר, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה ש"תוצאות המחקר שופכות אור על המציאות הפוליטית הישראלית: "התוצאות מצביעות על כך שאנשים ימניים, שרמת השיפוט המוסרי שלהם נמוכה, לא מסוגלים תמיד להבחין בין גבולות המותר והאסור, בין מוסרי ללא מוסרי ולכן הם נוטים יותר לקחת את החוק לידיים ולא לציית לחוק".
בהמשך הכתבה צויין כי המחקר שהניב את התוצאה הנ"ל בדק "את הקשר בין רמת השיפוט המוסרי לבין ההצבעה הפוליטית של המשיב בבחירות הקודמות." וכי "רמת השיפוט המוסרי נבדקה על ידי שאלון אוניברסלי...".
במאמר לא נכללו השאלות המסוימות הכלולות בשאלון זה – וגם לא הניקוד המציין את מידת המוסריות המיוחסת למשיבים, כדי שנוכל לשפוט מהי אמת המידה שעל פיה נוהל המחקר. התוצאה: אין בידינו האפשרות האובייקטיבית לבקר את מסקנת המחקר באשר אין בידינו האפשרות לבקר כהלכה את המחקר עצמו. זהו מצב שבו אנו אמורים להסכים על יסוד של TAKE IT OR LEAVE IT לכך שאנשי השמאל נעלים מוסרית על אנשי הימין.
אך גם בהיעדר נתוניו המסוימים של השאלון יכולים אנו לצפות בנקודת תורפה ברורה שיש במחקר ובכתבה גם יחד, שהיא הנחת היסוד המוטעית שמוסריות היא ענין חברתי. הנחת יסוד זו כושלת לוגית בכך שהיא מניחה את המבוקש – ומחקרית בכך שהיא מהווה חלק מתפישת העולם הקולקטיביסטית העומדת ביסוד תפישת השמאל.
במלים אחרות, המחקר הוא שמאלני במהותו ולפיכך תוצאותיו, למעשה, ידועות מראש; הוא מניח שפעילות פוליטית היא אתית, כלומר שיש זהות בין אתיקה לפוליטיקה – ומה שיותר מכך, שיש זהות בין פעולה מוסרית לפעולה למען החברה. הנחות אלה אינן נקודת מוצא אובייקטיבית לדיון אתי וההקשר שבו הן מופיעות מעיד רק על חוסר האובייקטיביות וההבנה של עורכי המחקר לגבי היחס בין מושגי האתיקה והפוליטיקה.
תורמת לכך קודם כל עצם העובדה שפרופ' רטנר, המוזכר בכתבה, הוא דיקן הפקולטה למדעי החברה, בזמן שבו האתיקה היא נושא פילוסופי מובהק (אלא אם כן הוחלט באוניברסיטת חיפה שהאתיקה ו/או הפילוסופיה כלולות במדעי החברה ואז הבלבול בין האתיקה והפוליטיקה מוכחת ביתר שאת). בנוסף ובהתאמה לכך, השאלון שעפ"יו בוצע המחקר כלל שאלות פוליטיות מובהקות, כמו התייחסות למושגים פוליטיים וכן שאלות על המפלגות שעבורן הצביעו הנשאלים.
המוסר, המבוסס על החלטת היחיד לנוכח ברירה מציאותית (א-פוליטית), נעלם לחלוטין ביער הסוגיות הפוליטיות המוצגות לפניו על ידי השאלון (כפי שעולה מהכתבה). דבר זה מביא אותנו למסקנה שהחוקרים והכותבים (את הכתבה) גם יחד בלבלו בין מצב / רמה מוסריים לבין נטיה פוליטית – ודאגו לנסח שאלות מנחות הקובעות מראש מסקנות בתחום ה"מוסר" עפ"י תשובות המניחות מראש כי הימין הוא פחות מוסרי.
ועד שלא ניתן יהיה לבדוק את המבחנים בפרוטרוט, אין לנו אלא להניח כי מחקר מסוג זה ייחשב לדבר שיש להתחשב בו מבחינה מחקרית – ואולי אף לקבל עבורו פרסים - רק בעולם הבולשביזם הסטליניסטי-מפא"יניקי.