יצא שכרו בהפסדו
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 884
יצא שכרו בהפסדו
מה הפסיד השמאל ומה הרוויח מכך
שהציג עצמו כמייסד התרבות הישראלית?
מאמציו המוצלחים של השמאל להטמיע בציבור היהודי-ישראלי את המחשבה שהוא זה שהתחיל את גאולת ישראל המודרנית עם קום המדינה, יצרו בעיה: אם מודדים את הגאולה הנוכחית מאז קום המדינה לא ניתן להסביר נכוחה את הסיפור האמיתי של הסכסוך במזרח התיכון. אך אם מתחילים את סיפור הגאולה מאותם מתיישבים ומהגרים לא סוציאליסטים שהחלו, עוד לפני למעלה ממאה שנה, להקים בארץ ישראל תרבות מתקדמת ויצרו את התשתית לחברה מודרנית שהקפיצה את רמתו האנושית של המקום, תוך עשרות שנים מועטות, מימי הביניים של העריצות המזרחית השוממת ועד לתרבות המאה ה20, המערבית באפיה הפוליטי, נראה הסיפור אחרת; בהביננו כי בתחילת המאה ה20 כבר היתה ישראל למקום של קידמה דינמית והצטברות רכוש (יחסית, כמובן, לסביבה), ניתן להבין את תנועת ההגירה הסוציאליסטית והערבית אל המקום כהתנקזות של משאבי אנוש למקום שבו היתה, באותה עת, צמיחת שיא.
שתי התנועות – תנועת הפועלים הסוציאליסטית הארצישראלית, שהורכבה בעיקר ממהגרים אירופאים צעירים ביחס, ותנועת המהגרים הערבים שהגיעו לישראל מכל שטחי ערב כדי לשפר את מצבם החמרי – הפכו, מאוחר יותר, לכוחות הראשיים הנלחמים על שליטה שלטונית בארץ ישראל, בד בבד עם ההכרה בעובדה שהפכה למקור של עושר – אך הם לא היו המייסדים האמיתיים של התרבות המקומית.
בעלי הזכות האמיתיים על הארץ, היו בעיקר אלה שכוננו את תרבות היסוד המקומית והקימו את תשתיות התרבות והכלכלה: המייסדים היו יהודים.
מייסדים אלה כללו את יושבי המקום היהודיים שהיו בארץ מאז ומתמיד, את הצטברותו הקבועה של זרם מהגרים יהודיים מגוון מטרות, שהיה קיים במשך מאות שנים וכוחו התגבר לקראת סוף המאה ה19, ואשר כלל יזמים, בעלי מקצועות חפשיים ואנשי דת חדורי אידיאולוגיית הגשמת הגאולה שלא במונחים סוציאליסטיים.
המייסדים הכשירו את קרקע הארץ להפרחת השממה ועסקו בכל מה שמאוחר יותר הפך לעיסוקו הנודע בציבור של הסוציאליזם: רכישת קרקע, הכשרתה ומימושה על ידי הקמת ובניית ישובים עירוניים וחקלאיים חדשים (בין היתר בעבר הירדן וברמת הגולן).
למעשה, הכינו המייסדים לפרולטרים החדשים את "המעמד האמיד" ובמובן זה איפשרו להם גם את מלחמתם ב"קפיטליזם". כך או כך, כשהגיע הפרולטריון היהודי לישראל, הוא יכול היה כבר להשתלב אל "מלחמת מעמדות" מן המוכן... הסוציאליסט הזקוק למלחמה כזו, שש אלי מאבק ונלחם באופן מיידי ב"בעל הון" שפעמים רבות, כמו בישראל של היום, היה דל הרבה יותר ממנו, אך הרבה פחות מאורגן – גם כן כמו בישראל של היום.
כך, הצגת השמאל את עצמו כמייסד התרבות הישראלית החדשה הוא שקרי; שקר זה של השמאל גרם להפסד גדול של החברה הישראלית בסכסוך עם הערבים כי בשל ההטעייה לא ניתן לראות את הערבים – ולהבין את הסכסוך האיזורי - ככאלה שהתקבצו למקום שממה רק לאחר שזו הופרחה בו, כדי לחלוק בעושר שנוצר על ידי היהודים.
ולסיום, יש לציין כי אין רע בתנועת הגירה שמבצעים אדם יחיד או קבוצה למקום שבו נוצר עושר כדי לשפר את איכות חייהם – אך יש רוע באם בכוונתם לחלוק בעושר זה באמצעות הפעלת כוח, ביזה ואלימות.
וזה גם ההבדל שבין היצרנים, המייסדים והמקימים את התרבות המקומית - לבין אלה שבאו לכאן כדי לעשוק את הראשונים.
מבחינה זו, גם אין הבדל עקרוני בין הסוציאליסט המקומי, הזומם לחמוס את "בעלי ההון", כלומר את יצרניה של ישראל מאז ועד היום, לבין האוייב הערבי החיצוני, הזומם, בדומה לכך, לבזוז את ארץ החמדה שנוצרה כאן על ידי העם היהודי. שניהם ערערו, כל אחד בדרכו, על זכות הראשונים של המייסדים והיצרנים, ועשו ככל שיכלו כדי להשתלט על מה שנוצר בארץ הזו.