השד הקולוניאליסטי שבעוכרינו
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 640
השד הקולוניאליסטי שבעוכרינו
או: שקרי השמאל בתיאוריה ובמעשה
האידיאולוגיה השמאלנית מהווה את הסכנה הגדולה ביותר עלי אדמות; דבר זה נובע מכך שהיא מנוגדת לטבע, הן לטבע האדם והן לטבע המציאות, ולפיכך נידונה מראש לכשלון.
מדוע, אם כן, יתמה הקורא, לא נכשל השמאל? האם העובדה שאנו צופים בכוחותיו, השולטים בנו ללא מצרים ומקשים עלינו את החיים מזה דורות, איננה מהווה סתירה לרעיון אי ההתאמה למציאות?
התשובה היא, קודם כל, שהשמאל נכשל. הוא נכשל בכל וכל הזמן – אלא אם כן הוא מפעיל רעיונות לא שמאלניים. הוא נכשל קודם כל בנושאים האנושיים החשובים ביותר, שביניהם בעיות האושר האנושי, הגדרת תכליות האדם עלי אדמות ויצירת חברה מוסרית. מה שנראה כנצחונו של השמאל אינו אלא הצלחותיו החלקיות שעיקרן הנזקים שהוא מצליח לגרום לטוב העולמי. אך פעמים רבות מצליח השמאל לגנוב רעיונות לא שמאלניים ולהגדיר אותם כרעיונות של השמאל. במקרה כזה, הוא מצליח בהצגת הצלחה.
אך רעיונותיו היסודיים של השמאל אינם מעשיים. לכן, על ההתייחסות לרעיונות השמאל לקחת בחשבון, בצד עובדת הרוע הרעיוני שמכילה האידיאולוגיה שלו, את העובדה החשובה לא פחות: שהשמאל אינו מיישם אותה.
זהו הסוד: האידיאולוגיה של השמאל איננה מיושמת – ואיש השמאל איננו מיישם אותה. האידיאולוגיה השמאלנית מיועדת לצרכי תעמולה – ובעיקר לבלימת היריב.
השמאל הוא שקרן רעיוני מגמתי: כשהוא אומר שבעימות יש לתת את הלחי השניה – הוא אינו נותן את הלחי השניה. כשהשמאל מצהיר שזה לא מוסרי לרדוף בצע – הוא רודף גם רודף בצע. כשאנשי השמאל מטיפים לנו מוסר על פעולתנו למען ענינים פרטיים, זה אינו מונע אותם מלעשות זאת – וכאשר תומכים אנשי השמאל בזכויות האדם, בחירות, בפציפיזם ושלל סיסמאות אחרות בעלות אופי הומני – הם פועלים בניגוד גמור להצהרותיהם.
שקרנותו של השמאל איננה פגם בשיטתו אלא שיטה מדינית ממוסדת, חלק ממלחמה פסיכולוגית, סוג של איסטרטגיה: השמאל אינו עושה מה שהוא אומר או אומר מה שהוא עושה. לכן, יש לדעת לנתח את האידיאולוגיה של השמאל תוך כדי ראייתה לא כאידיאולוגיה המציגה שאיפה ערכית אמיתית אלא כמסכת הטעייה לצרכי שליטה והתמודדות פוליטית.
זו אחת הסיבות לכך שסכנתו הגדולה ביותר של השמאל איננה מה שהוא עושה מבחינה פיזית אלא החשיפה לאידיאולוגיה שלו, כי זו מעוצבת לא בהתאם למה שאנשיו מתכוונים לעשות, אלא בהתאם למה שהוא רוצה שנחשוב שהוא עומד לעשות.
ואל לנו להתבלבל מהעובדה שעדר השמאל, ברובו, מאמין באמת ובתמים במוסריותה של האידיאולוגיה הזו, כי את מדיניות מחנה השמאל קובעים מעטים – וההולכים אחריהם מצפים ממנהיגיהם שירמו אותם כחלק מהטעיית האוייב. שום איש שמאל איננו מוטרד מחוסר התאמה בין מה שאומרים מדינאיו למה שהם עושים, על אף שבכל הזדמנות שהם "מגלים" שכך עשה מישהו ממתנגדיהם, הם מקימים סערה לצרכים פוליטיים. בישראל די לזכור את שקריו של רבין אשר לא פגעו בהערצת הציבור השמאלני אותו – ולעומתו את שם ה"שקרן" שהצמיד השמאל לביבי נתניהו.
ועל-כן, חייבים אנו לבדוק בשבע עיניים את האידיאולוגיה השמאלנית, אשר חלק ממנה משפיע על אנשי שלומנו ובולם אותם מלפעול כהלכה. וכדאי, תוך בדיקה זו, גם לזכור כי כל המחזיק באידיאולוגיה זו מתוך אמונה שלמה, הוא קרבן.
האידיאולוגיה השמאלנית מהווה תיבת פאנדורה מיוחדת ביותר, המלאה עד להתפקע שלל שדים, מזיקים, מחלות, מכות ומפלצות רעיוניות, אשר חלק מהן אנו יכולים למצוא ממש בתוכנו, כהנחות יסוד שקריות, כפחדים לא רציונליים ובכלל - כבולמי פעולה, אשר משביתים את האנרגיה שלנו ולא מאפשרים לנו לפעול.
אחד מהשדים המזיקים ביותר הוא השד הקולוניאליסטי.
ברוח השמאל המודרני – המרכסיזם-קומוניזם - פותחה התפישה האנטי-קולוניאליסטית במסגרת ההתנגדות לאימפריאליזם הקפיטליסטי. אחד מביטוייו המובהקים של הדיכוי הקפיטליסטי – מלמדת אותנו מזה שנים רבות אסכולת השמאל – הוא הקולוניאליזם: כיבוש העמים הבלתי מפותחים על ידי המדינות המפותחות.
הגישה האנטי-אימפריאליסטית / אנטי-קולוניאליסטית של השמאל, על ההתעלמות האפיינית שלה מההיבטים החיוביים של כיבוש זה ותוך התמקדותה הלא פחות אפיינית בהיבטים השליליים שלו, דחקה את האדם הלבן אל מחוץ לארצות ה"עולם השלישי".
בכך הסגיר השמאל את תושבי ארצות אלה לעריצים מקומיים, על יסוד מפתח גזעני לחלוטין: צבע העור; לשיטת השמאל, עריץ שחור מתאים יותר לעם שחור מתעשיין, מנהל או מדינאי לבן. (למעשה, הצגת התכלית הגזענית האחרונה והגדולה ביותר של עקרון זה התרחשה על ידי תפישת המשטר בדרום אפריקה על ידי נלסון מנדלה, אשר צבע עורו בלבד פתח לו את דלתות העולם החפשי).
השד הקולוניאליסטי הוא אחת הדמויות הקבועות בתיאטרון השקר השמאלני: הוא הומצא כדי לחמוס את זכויות היצרנים של כל מייצגי הקפיטליזם במדינות העולם השלישי, אשר הקימו בהן תעשיות מתקדמות, בשיתוף פושע בין ממשליהן של ארצות אלה לממשלות השמאלניות של העולם המערבי והפוליטיקה האנטי קפיטליסטית שלהן.
אך שד זה נשלף ככלי נשק רעיוני בכל פעם שחפץ השמאל לבלום התפתחות קפיטליסטית בעולם, במיוחד אם מדובר בתנועה מסחרית שמתבצעת על ידי גורם כלכלי מערבי לכיוון העולם השלישי. במקרה כזה, מתנופף שד מאיים זה, כשהוא מאיים מוסרית על ה"מנצלים" הפוטנציאליים החדשים של המדינה המדוברת, ומונע ממנה לתקוע יתד במדינה זו. ההסכמה העקרונית עם הפילוסופיה השמאלנית האנטי-קולוניאליסטית מצד אנשי העולם החופשי נמצאת בעוכריהם ומונעת מהם מלפתוח שווקים בארצות חדשות.
כך, באמצעות שקר עתיק, אחד מני רבים, שומר השמאל העולמי על "טוהרו" של עולם הדיכוי, שבו ממשיכים בניהם של תרבויות נחשלות לסבול ממחסור ומעוני ואין מאפשרים לכלכלה חדשה להתפתח, בתירוץ של התנגדות לאימפריאליזם. אם יש אימפריאליזם בעולם של היום, הוא שייך למשטרים הסוציאליסטים העריצים, דוגמת רוסיה וסין. הקפיטליזם מאיים עליהם רק כמו האור שמאיים על החושך, בעצם קיומו, אך, למזלם, הוא אינו רואה את שקריהם, את שדיהם הבלתי קיימים ואת סכנתם המתמדת.