שופטי ישראל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 751
שופטי ישראל
המשפט "חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו" הוא משפט שאזרחי מדינת ישראל מתחנכים על היותו יסוד ומופת של המערכת המשפטית, אך במציאות הציבורית הישראלית, שבה רחוק עקרון זה מלהיות מיושם, מבטא הדבר את היותה של מערכת המשפט כולה ריקה מתוכן.
אין אדם בעל חוש צדק שאינו מכבד את הרעיון שאדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. לכאורה, זהו המצב האידיאלי בפרשת החשדות נגד נשיא ישראל, אך תהיה ההתפתחות בפרשת הנשיא אשר תהיה, לא ניתן יהיה לטעון כבר כי הוא לפני משפט; כל הנתונים העובדתיים מצביעים על כך שמשפטו נחתם כבר מזה זמן רב ודינו כבר נגזר. לפחות במונחים של חיים פרטיים, קצב כבר לא יוכל לשוב למצב קדם-משפטי של "דף חלק", אלא שמי ששפט והוציא את פסק הדין שלו לא היה בית המשפט הרשמי אלא משפט ציבורי ספונטני, בלתי מקצועי, אשר פעל בצורה רגשנית, כשאין מניעיו ומהותו ברורים.
יהיה אשר יהיה עתידו של הנשיא קצב, הרי שכאדם שגזר דינו כבר ניתן, ייקבע זה רק חלקית על ידי בית המשפט של המדינה; גזר הדין שייפסק על ידי השופטים במשפט העתידי, אם ייפסק בכלל – ויכול הדבר גם להתרחש בעוד שנים – יצטרך להתחרות בתוצאותיו של המשפט הציבורי שהתחולל במספר החדשים האחרונים ביוזמה משולבת של גורמים שביניהם המשטרה, הפרקליטות והתקשורת. בכל מקרה, זה ברור לצופה מן הצד כי נזק גדול כבר נגרם לחשוד – וזה קרה הרבה לפני קיומו של משפט אמיתי.
כי בישראל של היום כמעט ואין סיכוי שיש מי שיכול לשאת בתואר "צופה מן הצד"; האזרח המבקש זאת צריך לנתק את עצמו מגל ההדף העצום של ההשפעה התקשורתית, מה שכמעט אינו אפשרי במדינה שנשלטת על ידי המונופולים הממשלתיים, שהתקשורת היא אחד מהשחקנים הראשיים בהם, במיוחד אם וכאשר אלה מחליטים על עריכת משפט ציבורי מסוג זה שנערך לנשיא; גורמים אלה ואחרים מנצלים את העובדה שהציבור הישראלי, שרובו אינו נהנה מהשכלה משפטית, אינו מבחין בדקויות משפטיות כמו ההבדל בין "חשוד" ו"אשם" – והם יודעים לנצל זאת.
זה לא ברור מהו המניע הגורם למכלול הגורמים הללו, הנהנים מיד חפשית ומחוסר ביקורת ציבורית, לפנות נגד אדם זה או אחר, אך אין זו הפעם הראשונה שמתנהל מסע מסוג זה כנגד אישיות, ארגון או גורם אחר הנמצאים במיקודו של הציבור; למעשה, מדי מספר שבועות או חדשים מתפקדים המשטרה, הפרקליטות והתקשורת כבית משפט לא רשמי, המתגייס לטובת הציבור כדי לפגוע, על פי הסכם לא ברור, במי שלדעתם מהווה איום על הציבור או על אידיאולוגיה שבה הם תומכים.
יכולה זו להיות אידיאולוגיה "חברתית" לגמרי; למשל, במקרה הנוכחי תומך מסע הצדק המגוייס של גורמים אלה גם בארגונים התומכים בנפגעות אונס, אשר העומדים בראשם אינם בוחלים בניצול ההזדמנות להעלות את הנושא שלהם למודעות הציבורית. אלה, כפי שניתן לראות בשידורי הטלויזיה והרדיו, אינם מבחינים כלל בעובדה שמה שהם משיגים לטובת מטרותיהם משולם על ידי הקרבן שאשמתו לא הוכחה כלל – אך כמו רוב העם בישראל הם מקבלים את פסיקת שופטי ישראל הלא-רשמיים, מפעילי המשפט הציבורי, שהם, אולי, אלה שצריכים באמת לעמוד לדין.