הבלתי אפשרי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 757
הבלתי אפשרי
על שכנוע איש השמאל
פעם אחר פעם אחר פעם אתה נופל למלכודת. פעם אחר פעם אתה מתווכח עם השמאל, נותן נתונים, עובדות ומראה, בהוכחות שלדעתך לא ניתן שלא להשתכנע בהן, כי הוא טועה ואתה צודק – וזה לא עובד. נראה כאילו הדברים נכנסים מצד אחד ויוצאים מצד שני. נראה כאילו שני חרשים משוחחים ביניהם – או שני אנשים מעולמות אחרים, המדברים שפות שונות.
ואתה הולך ומתייאש, אולך ונעשה מריר וציני, הולך ומאבד את אמונתך באדם. זהו מצב מסוכן, שבו אתה עלול להפסיק לדבר – ומכיוון שאינך אלים, גם להפסיק לפעול, כי אתה יודע שאלימות איננה פתרון.
וקול קטן בך ממשיך לענות אותך ולטרוד בך ולשאול: איך הוא לא רואה את העובדות הברורות? – ופעם אחר פעם אתה מקווה, בסתר, שעכשיו, אחרי הרצח, הטבח, ההרס, הכאב והאסון, הוא יבין את טעותו, יתעשת, יתקן את דרכיו וישוב אליך, אל אחיו האמיתי, אל מי שאף פעם לא בגד, אל מי שתמיד קיווה.
וזו טעות. טעות גדולה.
כי טועה מי שחושב שיש כמות מסויימת של עובדות שתשנה את דעתו של איש שמאל כלשהו – ואפילו יהיה בעל אוריינטציה אינטלקטואלית לעילא. אף אם היה זה נכון, אם היה מדובר בעובדה משכנעת מסויימת או במסה קריטית מסויימת של עובדות שתוכלנה לשכנע, הן – העובדות - שפעו בשנים האחרונות בכמויות שדי בהן כדי לפרוץ את עור התוף האטום של החרשים ביותר. איש הרוח של השמאל (אם בכלל ניתן להשתמש בביטוי זה כשמדובר בשמאל) הוא חרש ועיוור לעובדות בהנחת היסוד של האידיאולוגיה שלו. לא רק שאידיאולוגיית השמאל איננה מבוססת על העובדה ששמה טבע האדם או על עובדה ששמה חוקי המציאות, היא פועלת כנסיון פעיל לפרש ולעוות את עובדות המציאות עפ"י עקרונות אנטי-מציאותיים ואנטי-עובדתיים.
כל טענה אנטי שמאלנית שתביא להגנתה עובדה כלשהי תיתקל בהתנגדות שתציג את העובדה או כיוצאת מן הכלל ולכן ככזו שאין מה להתייחס אליה או ככזו שמבטאת את הבעיה שהשמאל מנסה לפתור. ברמה המדינית-חיצונית, לדוגמה, כל עובדה שתציג את אלימותם של הפורעים הערבים כנגד הישוב היהודי, תיתקל באחת משתי אלה: או שיאמר השמאל כי מדובר במקרה פרטי לא אפייני ש"יצא מכלל שליטה" או שיאמר כי זהו ביטוי של השנאה שצמחה בשל פעולות האלימות שנקטו היהודים כנגד הערבים ושזו בדיוק הסיבה שבגללה יש למהר ולהשלים עימם. בדומה לכך, תפורש גם ברמה המדינית הפנימית כל עובדה שתנסה להציג כשלון של מדיניותו החברתית של השמאל, שוב ועפ"י אותו עיקרון שלעיל, כעובדה שאינה קשורה לפעולת השמאל ולכן יוצאת מן הכלל או כעובדה שמבטאת ביתר שאת את ההכרח שבפעולתו.
"אם כך" ישאל המתנגד לשמאל "אם אי אפשר לשכנע את איש השמאל באמצעות עובדות – אז איך כן אפשר לשכנע אותו?" התשובה לכך מורכבת משני חלקים:
את איש השמאל הישר אי אפשר לשכנע בעובדות מסויימות אלא בעובדות עקרוניות; עליך להציג מול עקרונותיו המוטעים עקרונות אחרים, טובים יותר ולנצח את עקרונותיו בדיון עקרוני. רק באמצעות העקרונות תתקבל אפשרות סבירה לפרש את העובדות כהלכה. השמאל אינו חסר עובדות נכונות אלא עקרונות נכונים.
מכיוון שהעקרונות הם שאחראים על פרשנות העובדות, הבעייה הפילוסופית-רעיונית הראשונה של השמאל – ושל מי שרוצה להתעמת עימו אינטלקטואלית - איננה אי ידיעת העובדות אלא פרשנותן. הא שמוביל לב אשר, עבור המתנגד לשמאל, הם א-ב ברור כל-כך, איננו ברור כלל עבור איש השמאל אשר אינו רואה את הקשר הסיבתי בין א לב. למשל: המתנגד לשמאל (זה שבישראל של היום נקרא הימין) סובר כי על יסוד העובדה שהמצב הפוליטי בישראל של ימינו דומה מאד למצב שהתקיים בגרמניה ערב מלחה"ע השניה, ניתן להסיק אינטלקטואלית כי השואה הצפויה היא בלתי נמנעת, אך בזמן שאיש הימין מתמקד בדומה יתמקד איש השמאל בשונה, יצביע על ההבדלים בין תרבות ישראל של היום וגרמניה של אז (מה שבודאי איננו בעיה למצוא). כך, על ידי השוני העובדתי, יתבטל מאליו כל טיעון המבוסס על הדמיון בין העובדות. זו, אגב, גם הסיבה לכך שאיש השמאל מצהיר באופן קבוע וכנגד קוראי "קהלת" כי מה שהיה אינו מה שיהיה, שה"זמנים משתנים", ששומה עלינו "להתקדם ולהתאים עצמנו לעידן החדש" וכיו"ב.
ב. לרוב, באמת, אי אפשר לשכנע את איש השמאל. לרוב, באמת, האדם המחזיק ברעיונות שבאים מבית מדרשו של השמאל, אינו מצוייד (בדרך-כלל בשל סיבות שלא היו בשליטתו מלכתחילה) במה שנצרך לצורך שינוי דעה. בד"כ גם לא מדובר ברצון רע, שהרי רוב-רובם של המחזיקים בעמדות השמאל מצהירים – וגם מאמינים – שתכליתם ומושאם הוא רווחת האדם עלי אדמות. הבעיות של השמאלן הממוצע הן, במיעוטן, פילוסופיות ובמרביתן פסיכולוגיות. את הבעיה הפסיכולוגית, ובמיוחד הפסיכו-אפיסטמולוגית לא יוכל לפתור הפילוסוף כי זה אינו בתחום התמחותו.
לכן, חשוב מאד לא להשקיע משאבים מיותרים בויכוחים מיותרים עם השמאל. בכל מפגש עם אנשי השמאל, יש למסור את הידע העובדתי העקרוני והמסויים הנדרש כדי להביא אדם ישר, המסוגל לכך, לכדי מודעות לטעויותיו – אך יש להקפיד ביותר שלא לבזבז אנרגיה רוחנית יקרה על מי שאינו מעוניין או מסוגל לשנות את דעתו.
איך ניתן להבחין בין אנשי השמאל במי שיש טעם להתדיין עימו?
בנקודה זו הרשו לי להציע בדיקה המורכבת משתי שאלות יסוד, לפני כל דיון:
האם אתה סבור שאדם יכול לטעות?
האם אתה סבור שאתה יכול לטעות?
רק אם זה שעומד מולך משיב ב"כן" על שתי שאלות אלה יש טעם לפתוח בדיון עימו. נסו ואולי תהנו. כך או כך, בדרך זו לפחות תחסכו לעצמכם משהו ממפח הנפש הקבוע שיחוש אדם אם ישא דברים באזני קיר אטום או, להבדיל, באזני מי שאולי שומע את מילותיו אך אינו מבין את שפתו...