יב איגרת לאדם מן הישוב על דברים שכדאי שיידע אודות שליטיו
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 740
איגרת לאדם מן הישוב על דברים שכדאי
שיידע אודות שליטיו
לאחר למעלה מארבעים שנה של אחיזת צבת הממשלה הדיקטטורית הישראלית בעם היושב בציון, אין אדם ישר שלא ישאל את השאלה הבאה לגבי שליטיו: האם האנשים הללו אינם רואים? האם אינם יודעים? אחרי ארבעים שנה אסור להניח להם להנות מן הספק: בוודאי שהם יודעים! הם אינטליגנטיים מספיק בכדי לדעת איזה פעילות פוליטית מתאימה להם ואיזו מסוכנת להם, באיזה אמן לתמוך ובאיזה יצרן להתעמר, הם יודעים יפה מאד איך לשלוח את זרועות הפיקוח שלהם לעסקיך, ביתך ולהחזיק אותך במדוייק בנקודה שבה הם רוצים אותך. אל תזלזל באינטיליגנציה של הבוזז - זלזל במוסריותו. היא מה שלקוי אצלו.
כשאתה רואה את הפקיד המעכב אותך מלעשות משהו שהוא זכותך היסודית, כשהוא מונע ממך להגשים את שאיפות חייך, כשהוא נועץ את עצמו בינך ובין מימוש האושר שלך, כשהוא מקשה על חייך ובו בזמן מקל על חייו שלו, כשהוא עושה את כל מה שנחוץ להוציא ממך כסף אך הוא אינו רואה קשר בין כספך לכבודך, אף שהוא משתמש בפרי עמלך לכיבודים ולמסיבות שהוא מממן לעניני המפלגה והשלטון שלו – אתה רשאי להניח כי יש ודאות גדולה למדי שאדם זה אינו תמים; איש השלטון יודע שהוא פועל לרעתך; מבחינה מוסרית, הוא חייב לדעת.
איש השלטון מציג עצמו לפניך, האזרח, כאדם תרבותי, משכיל ונעים הליכות. אתה רואה אותו בפתיחות חגיגיות של אירועים אמנותיים ותרבותיים, בקבלות פנים ממלכתיות ובטכסי הנחת אבן פינה. מכך יכול להיווצר הרושם כי מדובר באישיות שניתן להתדיין עימה בצורה היאה לבני אדם, בשיג ושיח תרבותי. אך זוהי תרמית שמטרתה להביאך לחשוב כך. מאחורי המסיכה מסתתרת ברייה אלימה, מסוכנת, קרת דם ותאבה לבצע. מפלצת זו מסוגלת לעשות כל מעשה תועבה בכדי להביאך לציית לה.
דע לך, האזרח, כי יצור זה, הנראה לך כאיש תרבותי מטעה אותך. בחליפה היקרה שהוא לובש, ושאינה אלא מקנת כספך, הוא מטעה אותך לחשוב שהוא כמוך או, אפילו, תרבותי יותר ממך. איש הממשל איננו כזה - ובהתחשב בפעולותיו האנטי-אנושיות והאנטי-ערכיות בספק הדבר אם הוא מסוגל כלל להעריך תרבות אנושית. סביר להניח כי זה שהורס ערכים ומשבית יצירה חפשית לא יכול להיות אדם שמעריך תרבות או חופש יצירה - אמנותית או אחרת. אם אתה רואה אותו בטלוויזיה מבקר במוזיאון דע לך כי סביר להניח כי הוא עיוור ליופי אך הוא בודאי מודע לכך שאתה רואה אותו - וזה מה שמביא אותו לשם.
אם אתה רואה את איש הממשל יושב במקום כבוד בקונצרט שידך אינה משגת לקנות את כרטיס העמידה אליו - דע שעובדה זו מסמלת יותר מכל את הרווח שלו בענין; הוא אינו נהנה מהמוסיקה אלא מכך שאתה, האזרח, אינך נהנה ממנה; כל חייו אינם אלא בזיזתו אותך וכל הנאותיו נובעות ממה שהוא לקח ממך - כולל עובדת הימצאו בעמדה המאפשרת לו לומר לך מה לעאיך לנהל את חייך. לכן הוא רואה כרווח רק את מה שהוא לוקח ממך - לכן קיומו תלוי בך - לכן הוא לא ירפה ממך - לכן, עם כל הרחמים שיש לך כלפי יצור כזה, הוא מסוכן. הוא אינו אלא עלוקה גדולה ואלימה החושפת את שיניה עם נסיון ההתנגדות הראשון שלך.
מעל הכל, אל תאמין לו ולהבטחותיו. הוא אינו כמוך, הוא אינו מוכן להילחם על רעיון, וקל וחומר למות עליו - כפי שהוא שולח את האזרחים לעשות. הפקיד אינו רואה את עצמו באמת כחלק ממערכת פוליטית אידאולוגית כלשהי, כפי שהוא מנסה להציג את עצמו וככזה שהוא מנסה להטיף ליצרן להיות; הוא מאשים אותך חדשים לבקרים בכך שאינך משתדל מספיק, בכך שאינך עושה מספיק למען החברה, המדינה, הציבור - אך אלה, האחרונים, הם בעצם שמות שבהם הוא קורא לעצמו.
בהאשימו תדיר את היצרן על אי התחשבות, איש השלטון הוא זה שחושב שדבר אינו קיים מחוץ לעצמו. עבורו, כל השאר, כולל חבריו לשלטון, אינם אלא כבשים שאפשר לפשוט את עורן בעת הצורך. למעשה, אין הוא חש סולידריות כלפי איש וכל מה שהוא רוצה הוא לינוק ולמשוך לצידו כמה שאפשר עושר חמרי, בטחון וכבוד מן הציבור. מבחינה זו, לפחות, הפקיד הממשלתי הוא אדם חולה מסוכן במיוחד.
איש הממסד שע"ס ההסכם היסודי שבינו לבינך אמור לשרתך אינו מבין כמוך את מושג השירות. הוא חושב כי בכדי לשרת את הציבור הוא יכול להתנהג ולפעול כאדוניו ולשעבד את האזרח בכל תחום שימצא לנכון ללא ביקורת או בדיקה משמעותית מצידו של זה. עד היום עבדה שיטה זו ביעילות: הפקיד המשרת הוא למעשה אדון והאזרח הוא למעשה עבד שאינו פוצה את פיו לבקר או להוקיע את מה שנעשה כנגדו על ידי העריץ.