א הקדמה - נכתבה למשלוח בתחילת האלף
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 772
הקדמה
יש ערך סמלי רב, בעיני, לעובדה שכתב אשמה חריף זה גובש ונכתב בעת שבתי בניכר - ואולי חשובה יותר מכך היא העובדה שדוקא הלך הרוח, ההבנות והתפיסות שמבטאת עבודה זו, הביאו אותי, בסופו של דבר, למסקנה שאת גורלי עלי לחפש כאן בישראל ובה, בארץ הטובה הזו, ועליה, עלי לערוך את המלחמה.
חלק ניכר מחיי ביליתי מחוץ לגבולותיה של ישראל, מתוך שאיפה, שבה הייתי שותף למאות אלפי בני עמי, לממש שם את חיי. זו היתה טעות – והיא לא היתה תמימה, סתמית או כזו שאין לתהות על שרשיה; אחת ממטרותיה של עבודה זו היא הצגת חלק מהשרשים שאותם חשפתי בתהליך חקירתי – ואני מאמין שרבים יוכלו להזדהות עם התוצאות.
למעלה מעשור עבר מאז הושלמה עבודה זו ועד שהחלטתי, דוקא בימים סוערים אלה של מלחמה עקובה מדם, להציגה לפני הציבור הרחב. הסיבה לכך היא שעזה אמונתי כי המלחמה שאנו נתונים בה איננה חמרית אלא רוחנית – וכי מה שנראה כבעיה חיצונית אינו אלא ביטוי של ליקוי פנימי קשה שממנו סובלת חברתנו מזה זמן רב.
אני מניח שיהיו כאלה שיראו כתב-אשמה מסוג זה כשלילי, כמהות העלולה לפצל את המחנה. אני חושב שלא כך הדבר, אני חושב שדי לנו באחדות מזוייפת, המסכנת את עתידנו; אני סבור שעדיף לחיות בבקתת חימר מאשר בבית חברתי מפואר למראית עין, שיסודותיו רעועים, והוא נשען על חולות נודדים, כשהוא מסכן את יושביו, רק כדי לשמור על כבודם המפוקפק של אדריכלים חסרי-דעת.
מי יתן וחיציו של כתב אשמה זה יפגעו באשמים בלבד ולא יזיקו לחפים מפשע – שלהם, לי ולעתידנו המשותף - נתונה דאגתי.
ועוד רבה רבה העבודה שלפנינו.
אני מזמין בזאת כל קורא שיחפוץ בכך לכתוב אלי
אוהד קמין