אמירות אין ראנד

 

אין ראנד: אמירות

לבנין יש צורך באחדות כמו לאדם וכמו אדם יש לו אותה רק לעתים רחוקות.

אדם יוצר מונע על ידי השאיפה להשיג, לא על ידי השאיפה להכניע בני אדם אחרים.

שאיפה מניחה אפשרות לפעולה על מנת להשיגה; פעולה מניחה מטרה שראוי להשיגה.

השגת אושרך היא התכלית המוסרית היחידה של חייך, ואושר זה, לא הכאב או חוסר המעש, הוא ההוכחה לאחדותך המוסרית, מכיוון שהוא ההוכחה והתוצאה של נאמנותך להשגת ערכיך.

להשיג חיים אינו שווה ערך להימנעות ממוות.

שאל את עצמך באם חלום העדן והגדולה יצפה לנו בקברנו – או באם הוא יתגשם ויהיה שלנו כאן ועכשיו עלי אדמות.

החברה התרבותית מתקדמת לכיוון חברה של פרטיות. כל קיומו של הפרא הוא ציבורי, נשלט על ידי חוקי השבט. התרבות היא תהליך שחרור האדם מבני אדם.

סתירות אינן קיימות. כאשר נראה לך שאתה ניצב בפני סתירה, בדוק את הנחות היסוד שלך. אתה תמצא שאחת מהן שגויה.

לעולם אל תאמר שהתשוקה "לעשות טוב" בכוח היא מניע חיובי. התאווה לכוח או הטפשות אינם מניעים חיוביים.

כל היבטי התרבות המערבית נדרשים למפתח מוסרי חדש – למוסר תבוני – כתנאי מוקדם ללידה מחודשת.

כל אדם בונה את עולמו בדמותו שלו. יש בידו את הכוח לבחור, אך לא את הכוח להתחמק מהכרחיות הבחירה.

הרוע דורש את ברכת הקרבן.

הכוח והשכל מנוגדים; המוסריות מסתיימת במקום שבו מתחיל הרובה.

מן הצורך הקטן ביותר ועד להפשטה הדתית הגבוהה ביותר, מהגלגל ועד לגורד השחקים, כל מה שאנחנו או מה שנעשינו נובעים מהיבט אחד של האדם – פעולת שכלו החושב.

ממשלה ה"עוזרת" לעסקים היא הרסנית כמו רדיפה ממשלתית... הדרך היחידה שבה יכולה ממשלה לשרת רווחה אנושית היא על ידי הסרת ידיה.

אושר הוא מצב התודעה שנובע כתוצאה מהשגת היחיד את ערכיו.

אינני בונה במטרה להשיג לקוחות; אני משיג לקוחות במטרה לבנות.

אני נשבע בחיי ובאהבתי אותם שלעולם לא אחיה למען אדם אחר ולא אבקש מאדם אחר שיחיה למעני.

כדי שתרבות כלשהי תמשיך להתקיים, עליה לדחות את המוסר האלטרואיסטי.

זכויות היחיד אינן כפופות לבחירת הציבור; לרוב אין זכות לבטל באמצעות הצבעה את זכויות המיעוט; תפקידן הפוליטי של זכויות הוא בדיוק זה של הגנת המיעוטים מדיכויים על ידי הרוב (והמיעוט הקטן ביותר עלי אדמות הוא היחיד).

זכויות היחיד הן האמצעים לגרום לחברה לציית לחוק המוסרי.

זה ענין הגיוני פשוט להבין שבמקום שבו קיימת הקרבה, יש מי שמקבל את הקרבנות. במקום שבו יש שירות, יש מישהו שאותו משרתים. האדם שמדבר עימך על הקרבה מדבר על עבדים ואדונים מתוך כוונה להיות אדון.

בדיוק כפי שאין האדם יכול לחיות ללא גופו, לא יכולות זכויות להתקיים ללא הזכות לתרגם את זכויות היחיד למציאות, למחשבה, לעבודה ולשמירת תוצאותיהן, שמשמען: הזכות לקנין.

אהבה היא הביטוי לערכי היחיד, השכר הגדול ביותר שיכול אתה להרוויח עבור האיכויות המוסריות שהשגת באופייך ואישיותך, המחיר הרגשי שבו זוכה אדם יחיד בשל מחיר העונג שהוא משיג ממעלותיו של אדם אחר.

המתת האופייני הייחודי לאדם, בכל מקרה, הוא זה שבזמן שבעלי חיים מתקיימים על ידי התאמת עצמם לסביבתם, מתקיים האדם על ידי התאמת סביבתו אליו.

הכסף דורש שתמכור לא את חולשותיך לטפשותם של אנשים אלא את כשרונך לתבונתם.

הכסף הוא כלי בלבד. הוא יקח אותך למקום שאליו תחפוץ להגיע, אך לא יחליפך כנהג.

הכסף הוא מדד הערכים של מעלות המוסר בחברה.

רק מי שאיננו זקוק לכך, ראוי לרשת הון, שהוא האדם שייצור את עושרו מכל נקודת התחלה.

אנשים יוצרים את בעיות עצמם כי הם חוששים מלהביט קדימה. כל מה שעליך לעשות הוא להביט ישר ולראות את הדרך, וכאשר אתה רואה אותה, אל תשב להתבונן בה – לך.

מבחינה פוטנציאלית, מהווה הממשלה את האיום המסוכן ביותר על זכויות האדם; יש בידה שליטה חוקית בלעדית על שימוש בכוח פיזי כנגד קרבנות לא חמושים.

התבונה איננה אוטומטית. אלה המכחישים אותה אינם יכולים להישלט על ידה. אל תסמוך עליהם. עזוב אותם לנפשם.

הימלט על נפשך מכל אדם שאומר לך שהכסף הוא רע. משפט זה הוא פעמון אזהרה המתריע מפני בואו של בוזז.

אתה חושב שהכסף הוא שורש כל רע. אך האם שאלת פעם מהו שורש כל הכסף?

הכוח היחיד שיש לממשלה כלשהי הוא הכוח להכניע פושעים. כאשר אין די פושעים, יש ליצור אותם. לכן מכריזים על דברים רבים כל כך כפשעים עד שלא ניתן לבני אדם לחיות מכלי להפר חוקים כלשהם.

מטרתה של המוסריות היא ללמדך לא לסבול ולמות אלא ליהנות ולחיות.

השאלה איננה מי ירשה לי אלא מי יעצור בעדי.

המיעוט הקטן ביותר עלי אדמות הוא היחיד. אלה המכחישים את זכויות היחיד אינם יכולים לטעון להיות מגיניהם של מיעוטים.

האמת איננה מיועדת לכל בני האדם, אלא רק לאלה המבקשים אותה.

האשמה הגרועה ביותר היא הסכמה לאשמה בלתי צודקת.

לכל סוגיה יש שני צדדים; אחד מהם צודק והשני טועה, אבל האמצעי תמיד רע.

ישנה רמת מורך לב ירודה מזו של הקונפורמיסט: זו של הנון-קונפורמיסט האופנתי.

לאורך מאות השנים שעברו, היו בני אדם שפסעו ראשונים, בדרכים חדשות, כשהם אינם חמושים בדבר זולת חזונם הפרטי.

כדי להשיג, עליך לחשוב. עליך לדעת מה אתה עושה וזהו כוח אמיתי.

כדי לומר "אני אוהב אותך" עליך להיות קודם כל מסוגל לומר "אני".

המעמדות העליונים הם נחלת העבר של האומה; המעמד הבינוני הוא העתיד.

אנו מתקרבים במהירות למצב של סטיה מכסימלית: למצב שבו הממשלה חופשית לעשות כל מה שבו היא חפצה, בזמן שבו לאזרחים מותר לפעול רק ברשות, שהוא המצב ששרר בתקופות האפלות ביותר של ההסטוריה האנושית, שבהן שלט כוח הזרוע.

עושר הוא תוצר יכולתו של האדם לחשוב.

כשאמות, אני מקווה להגיע לגן עדן, יהיה זה אשר יהיה.

כשלומד אדם להבין ולשלוט בהתנהגותו כפי שהוא לומד להבין ולשלוט בהתנהגותם של גידולי צמחים וחיות בית, יהיה מוצדק להאמין שהוא נעשה לתרבותי.

האדם שמרשה למנהיג לקבוע את דרכו אינו אלא שבר-כלי הנגרר אל המזבלה. לא יכול להיות להתקיים דבר, בחוק או במוסר, כפעולותיו של היחיד אך המותרות להמון.

הדבר הקשה ביותר להסבר הוא העדות הברורה שהכל מחליטים שלא לראות.

הדרך הטובה ביותר לטיפוס בסולם ההצלחה היא על ידי דריכה על שלבי ההזדמנות.

 

 

נתונים נוספים