שמונה הערות לגבי קרוי וראנד
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1130
שמונה הערות לגבי קרוי וראנד
המאמר דלהלן הוא סיכום נקודות שהועלו על ידי בנושא הנדון, במסגרת התקשורת שנערכה באתר האינטרנט "האייל הקורא"; באתר נתפרסם מאמר בשם "שליחם של בני אור" ובהם התייחסות ישירה להגותו ולעבודת חייו של משה קרוי והתייחסות עקיפה לעבודת אין ראנד. אני סבור שבהערות הבאות יכולים תלמידי אין ראנד למצוא תועלת, במיוחד מכיוון שהם מתייחסות לנושאים המועלים תדיר בישראל על ידי מתעניינים שונים:
1. רבים הם הטוענים כי בכתבי אין ראנד ומשה קרוי, ובתפישת תלמידי האובייקטיביזם בכלל, מצויין כי "פעילות למען הזולת היא הרסנית מעצם טבעה". דבר זה אינו נכון: מעולם לא צויין בכתבי משה קרוי או אין ראנד דבר מסוג זה. הפילוסופיה האובייקטיביסטית דוגלת בשיתוף פעולה ומציגה את התנאים שבהם פעולה למען הזולת מוסרית ולכן מעשית. פירוט בסעיף הבא.
2. מתנגדי ראנד טוענים כי הפילוסופיה שלה טוענת כי "עליו (על היחיד האנושי) לפתח את כל הכוחות הטמונים בו למען עצמו בלבד". ההדגשה "למען עצמו בלבד" מציגה הפרדה בין פעולת האדם למען עצמו לבין פעולתו למען אחרים. הפרדה כזו איננה קיימת בתפישתה של אין ראנד. ראנד הדגישה שפעולת היחיד למען עצמו מוסרית – והיא היסוד הנכון לכל פעולה שהיא, כולל פעולות למען בני אדם אחרים. הקפיטליזם, לפי ראנד, הוא הביטוי של האפשרויות הגדולות ביותר של אנשים לעשות למען עצמם ותוך כדי כך להגדיל את אפשרויותיהם של אחרים במסגרת חברתית. בזמן שהקפיטליזם הוא השיטה הפוליטית המומלצת על ידי הפילוסופיה של אין ראנד, האנוכיות (אגואיזם) הוא השיטה האתית (מוסרית) המומלצת על ידה. הקשר בין הפוליטיקה והאתיקה של אין ראנד באה לידי ביטוי במשפטה של אין ראנד: "כדי לומר "אני אוהב אותך", על היחיד להיות מסוגל לומר "אני". כלומר: לפי אין ראנד, רווחתו של היחיד מבוססת על פעולתו למען עצמו, אך לא רק שאין שחר בתורתה לכך שפעולה זו מנוגדת לרווחת האחרים, שתיהן מסייעות זו לזו, כשרווחת החברה מבוססת על פעולתם של היחידים הכלולים בה למען עצמם.
3. רבים מאשימים את אין ראנד באופן אישי כאישיות שלילית, אשר רדתה בסובבים אותה. בהקשר של הערכות מסוג זה, יש לתקוף את המעריכים ולציין כי מעריך שמצהיר כך מתיימר להיות לא רק מי שהכיר אותה מקרוב אלא גם, בין היתר, פסיכולוג, אנתרופולוג וקורא מחשבות. אך מעבר לכך, מה לתיאורים תלושים ובלתי ניתנים להוכחה אלה ולרלוונטיות רעיונית? מה אנו יכולים ללמוד מדברים אלה? הרי הם חסרי-ערך זולת, אולי, למחבריהם – שסיבותיהם האישיות הלא-שייכות עימם. הרי אין לאישיותה של ראנד שום שייכות לרעיונותיה, אפילו אם, כאמור, היו המאשימים צודקים.
4. אין ראנד יצאה נגד עריצים אמיתיים, אובייקטיביים ולא "פסיכולוגיים"; אין ראנד מעולם לא איימה על איש בנשק – ולכן, לפי הפילוסופיה של אין ראנד, היא היתה חפה מכל פשע. האשמתה בעריצות בכל רמה שהיא, מבלי להוכיח אלימות אובייקטיבית מצידה, טועה ומטעה: הרעיון שאדם יכול להיות עריץ על חבריו, ידידיו או בני משפחתו מבלי להפעיל כנגדם אלימות הוא רעיון נואל ומסוכן, אשר נועד, כנראה, על ידי יוצריו, לשתי תכליות:
א. לטשטש את ההבדל בין עריצות אמיתית לכאילו עריצות פרטית – ויבין המבין את מטרותיהם של מי הדבר משרת.
ב. להסתיר את מחדלי החולשה של אנשים אשר נכנעים ללא קרב למאווייהם של אחרים – ובמובן זה אחראים לא פחות מהם לחולשותיהם.
5. הדבר החשוב ביותר שנוגע לפילוסופיה של אין ראנד הוא שהיא לא הופרכה מעולם. בשלושים השנה שאני מחזיק בפילוסופיה זו עדיין לא נתקלתי בהפרכה של עקרון אובייקטיביסטי או בהתנגדות אינטלקטואלית משמעותית אשר תצליח להתמודד עימה. למותר לציין כי על התנגדות כזו להיות ענינית ולא עקיפה, כלומר נוגעת לחומר הדברים ולא ליוצרם. מכיוון שאין ראנד צדקה – כל ההתקפות על אישיותה, חייה, התנהגותה וצבע בגדיה רק ממחישות את אי היכולת של המתנגדים לה לעשות זאת פילוסופית ובאופן ישיר.
6. הערה נוספת לענין התנהגותו של הפילוסוף – קרוי, ראנד או אחרים: פילוסופיה היא, קודם כל, מדע - ומדע נבחן על ידי התאמתו או אי התאמתו לעובדות המציאות ולא על ידי שאלות הנוגעות להרגלי החיים של ממציאיו. את מי מעניין אם ממציא המכונית ידע לנהוג? הרי גם אם לא ידע (מה שנבע, בודאי, מכך שהוא היה הראשון שעשה זאת) עלינו לברך אותו על המתנה שנתן לנו. אדם גדול נבחן במה שיצר ולא במה שאולי לקח. לאחרונה שמעתי ממישהו כי אין ראנד התאבדה. הוא כנראה שמע זאת ממישהו שסיפר לו שקרוי התאבד. כנראה שהתאבדות נחשבת, במובן מסויים, להודאה בכשלון פילוסופי. אני יכול רק להצטער על אלה שיוותרו על האיכויות של הפילוסופיה הזו בגלל מה שהם רואים כליקויים באישיותם של יוצריה, אך אין ספק שהדבר מבטא את הנעילה המוסרית של המציאות המחייבת אדם לבחור במה שנראה לו נכון באמצעות שיטת בחירה עצמאית.
7. עובדת אי ההפרכה של פילוסופיה זו, בצמוד לעובדת היותה הולכת וגדלה בהשפעתה ולהופעה חוזרת ונשנית של נסיונות עקיפיים להשמיץ את מחזיקיה והקשורים אליה, צריכה להסב את תשומת לבם של חפצי החיים ומחפשי האושר שבינינו לכך שיש דברים בגו, כלומר: שהפתרונות האחרים אינם עובדים ושאנשים חשים כי לפילוסופיה זו יש לתת יותר אשראי ממה שניתן לה עד כה.
8. על היחיד המעוניין לבדוק חומר אינטלקטואלי לעשות זאת בעצמו. אין ההתמודדות והעיכול של חומר הגותי שונים, עקרונית, מהתמודדות עם מזון רוחני – ואין בנמצא קיבה קולקטיבית: כפי שעל היחיד להתמודד עם מזונו החמרי בצורה אינדבידואלית עליו לעשות זאת גם כשמדובר במזון רוחני. עימות אינטלקטואלי בנושאים פילוסופיים יש לעשות ללא תיווך - על בסיס של "אחד לאחד", כשאתה עומד בשתי רגליך על קרקע המציאות ובגובה העיניים של כותב הפילוסופיה שממולך. אין זה משנה אם מדובר באריסטו, בראנד או בקרוי – על העימות להיעשות ישירות ולא בעקיפין.
אוהד קמין