ממשלת האובייקטיביזם
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 887
ממשלת האובייקטיביזם
קבוצת תלמידי ותומכי האובייקטיביזם בעולם של היום מהווים חברה בינלאומית חפשית. כמו ארגונים אנושיים רבים בהסטוריה, גם ללא שטח אדמה מוגדר, יש בקרב קבוצות המבוססות על רעיונות וערכים משותפים קיום למסגרות פעולה וסמכות פוליטיות. למסגרות מסוג זה ניתן להתייחס כאל מגמה תרבותית בעלת ערכים ייחודיים, המקיימת אותם בתוכה באמצעות הסכמת חבריה, כאילו היתה מדינה. ניתן לראות במגמה מסוג זה מעין מדינה רוחנית, שלה מנהיגים, הקובעים את תנועתה – וגם ממשל. האחרון יכול להיות אדם או מספר בני אדם, המחזיקים בידע ניהול הקבוצה ובסמכויות הנובעות מידע זה.
את הפילוסופיה של אין ראנד, האובייקטיביזם, ניתן לראות כמדינה מסוג זה, כאשר את בעלי הידע הרב ביותר בתחום זה ניתן לראות כממשלת האובייקטיביזם. "ממשלה" זו אחראית על שלמות קיומה של "מדינת" הפילוסופיה של אין ראנד וטבעי לראות את חבריה כבעלי ענין לשמר את ערכיה ולקדם אותם בעולם.
אחד מתפקידיה של ממשלה מסוג זה הוא לדאוג לחברים החדשים, הנכנסים אל עולם הפילוסופיה, ולהציג לפניהם את ההישג של ראנד. דבר זה צריך להיעשות בהתאם לרעיון שלאדם – ובמיוחד לאדם הצעיר או חסר הנסיון ביישום פילוסופי – יש צורך בהדרכה והכוונה, צורך זה, שהוא בעל אופי מטפיסי, מסופק ליחיד על ידי בני האדם שהיחיד מניח כי הם מגלמים בצורה הנכונה ביותר את הערכים שבהם הוא מחזיק. במקרה של האובייקטיביזם ושל אלה המחזיקים בו, אין ספק כי אין ראנד, ההוגה והיוצרת פילוסופיה זו, היתה עד מותה, באמצעות ספריה ומאמריה, המנהיגה הרעיונית הראשית של החברה האובייקטיביסטית.
במובן מסוים, מעמד זה של אין ראנד ביחס לפילוסופיה שלה נשמר בתודעת תלמידיה גם אחרי מותה. בני חברה זו שנוצרה על ידה הניחו באופן טבעי כי תלמידיה הקרובים של הפילוסופית, אשר קיבלו ממנה בצואתה את ההשגחה והפיקוח על רכושה, הם גם המתאימים ביותר להמשיך את דרכה ועל יסוד הנחה זו הפקידו בידיהם אשראי רב, אשר בא לידי ביטוי בתמיכה שנתנו למוסד אין ראנד. מוסד זה, שהוקם על ידי יורשיה של הגב' ראנד ועסק בתמיכה ובהפצה של רעיונותיה, קיבל באופן טבעי וכמעט אוטומטי את תמיכתם המוסרית של תלמידי האובייקטיביזם והמעוניינים בהפצת ערכיה של פילוסופיה זו. למעשה, אף כי אנשי המוסד לא ראו זאת כך, תיפקד המוסד, במשך שנות קיומו הראשונות, כממשלתו העולמית של האובייקטיביזם, וזאת בשל העובדה שהתומכים בפילוסופיה של אין ראנד ראו אותו כמסגרת השומרת על ערכי פילוסופיה זו. בדרך של השאלה ניתן לראות את תלמידיה של הפילוסופיה האובייקטיביסטית כאזרחים משלמי המסים של מדינת האובייקטיביזם, אשר על תמיכתם מתבסס חלק גדול מפעולתה של חברה זו.
לעקרונות היסוד של פילוסופיה נכונה יש מעמד מטפיסי. דבר זה נכון לגבי כל עקרון המייצג אמת מציאותית (אובייקטיבית) בכל אחד מענפי הפילוסופיה, כולל הפוליטיקה. בפוליטיקה, הצורך של האדם בממשלה מתבסס על שני עקרונות הנגזרים מטבעו: א. הצורך בהנהגת החיים עפ"י השכל באמצעות ידע מציאותי. ב. אפשרות הסחר בין יחידים המחזיקים בהתמחויות. שני אלה מבססים את היסוד המטפיסי למסגרת החברתית הראויה לאדם – מדינה חופשית, במקרה של התארגנות לשמירה על ערכים בתחום גיאוגרפי נתון, או חברה של שותפות מסוג אחר, כמו האובייקטיביזם. במקרה מסויים זה, של ארגון בעל אופי פילוסופי, מעמדם העקרוני של השותפים בו והתומכים אותו הוא זה של מחזיקי מניות (אף אם לא הוגדר כך באופן מוצהר). מעמד זה הוא ביטוי של המעמד המטפיסי של הרעיון הפוליטי האובייקטיביסטי. למעמד זה ולזכויותיהם של הכלולים בו מחוייבת הנהלתו, תהיה זו אשר תהיה, אם היא חפצה, ברמת מודעות כשלהי, להחזיק במעמד של ניהול – ולו רק לצורך קבלת תמיכה מוסרית ו/או חמרית.
כפי שכל חברה אנושית, מדינית או מסחרית, מחוייבת מוסרית לבעלי המניות שלה ו/או אזרחיה, גם ממשלת האובייקטיביזם מחוייבת להקפיד ולשמור על ערכי המוסר האובייקטיביסטיים אם ברצונם להמשיך ולהחזיק במעמדם בממשלה. במדינה מוסרית על הממשלה והאזרחים להיות ראויים זה לזה אהדדית, באופן בלתי מתפשר, כאשר המושלים בכיפת המדינה מייצגים התמחות המאפשרת מתן שירות. כמו במדינה של ממש, שומה על חברי הממשלה האובייקטיביסטית להכיר בכך שמדינה כזו היא הסכם מסחרי בין אזרחים לבין נותן השירותים הממשלתי, שהוא, בין היתר, שומר זכויות האדם בתחום נתון.
אך מדינה, ביסודה, איננה דבר חמרי אלא ערכי: מה שמאחד בין אזרחים לצורך הקמת "מדינה פילוסופית" הם הערכים שבהם הם שותפים ושמירת ערכים אלה הוא תפקידה המפורש של הממשלה והסיבה להקמת מסגרת חברתית שעליה הם רוצים לשמור. מעמדה של ממשלת האובייקטיביזם נשען על מחוייבויותם של חבריה למוסריותה של הפילוסופיה של אין ראנד – ושומה עליהם, כחברי ממשלה נבחרת, להגן על משאבי האזרחים התומכים בהם כלכלית ומוסרית.
במציאות של ימינו ממלא את תפקיד ממשלת האובייקטיביזם מוסד אין ראנד, אשר מקדם את עניני הפילוסופיה של אין ראנד באמצעות משאבים לא קטנים. חלק מהם נובעים ממכירת כתביה של ראנד וחלק נתרם על ידי אוהדי ומעריכי ראנד, אשר רואים ביצירתה והתקדמותה חשיבות גדולה להתפתחות העולם. אחת מההתחייבויות הגלומות בהסכם הבלתי-חתום הזה הקיים בין "ממשלה" זו ל"אזרחיה" הוא הקפדה זהירה על שמירת זכויותיהם – וזהירות רבה מכל צורה של פגיעה בזכויות אלה.
במקרה של תפקוד מוסד אין ראנד עלו לאחרונה שאלות לא פשוטות לגבי יחסו של "ממשל" זה כלפי מגמות חדשות של חקירה ובירור אשר עלו מתוך ציבור אזרחי האובייקטיביזם לגבי הנחות יסוד ואמיתות המקובלות על ידי יורשי אין ראנד. תהיה אשר תהיה הדרך שבה יבחר ה"ממשל" הזה להתייחס אל אזרחים אלה, אל לו לראות אותם כרכושו, כלומר כמובנים מאליהם, שכן כל אות של זלזול בהשקפותיהם, מוטעות ככל שתהיינה, עלול להיתפס על ידם כאילו יחסו של ממסד זה כלפיהם כמוהו כיחסו של ממשל עריץ, הרואה את משלמי המסים שלו כאילו הם רכושו.
מבחינה זו צריכים חברי ממשלת האובייקטיביזם להבין כי מעמדם הפוליטי בעולם האובייקטיביסטי כפוף לכל עקרון ידוע של מחוייבות מוסרית ופוליטית. דבר זה משמעו שדווקא כשמדובר באזרחיה של מדינה שהחופש הוא אחד מערכי היסוד שלהם, אם יהפוך ממשל אובייקטיביסטי לממשל עריץ, לא יהנה הוא מחסינות כלשהי. במדינת האובייקטיביזם, שאיננה מתאימה מבחינה ערכית לעריצות, צריך ממשל סורר לצפות למרד.