הפוליטיקה של הבוזז

הפוליטיקה של הבוזז

לרוב הבוזז מסביר לאחרים שהוא מוסרי. הוא מניח כי מכיוון שהמציאות היא חברתית הרי שדי בשינוי דעותיהם של האנשים בכדי שהמציאות כולה תשתנה לטובתו. הוא מניח, בחלק מסויים של נפשו, כי אם די אנשים יקראו לשחור "לבן" ילבינו חטאיו כשלג. שיטה נוספת ומתוחכמת יותר הנפוצה בימינו היא לשכנע את הקרבנות שרכושם איננו שלהם אלא של החברה - כלומר: שימוש בהכחשת תוקף הקנין הפרטי לטובת רכוש חברתי ציבורי.

הבוזז מפיק בד"כ רעיון זה מכך שהצליח לשכנע אדם אחד לשנות את דעתו. הוא לא חשב על כך שמסננת הניפוי עבדה ביעילות בכל כיוון: מי שלא הסכים לדבריו היה בדיוק זה שראה את טעויותיו ומי שהסכים העיד על עצמו שאיננו ברמת אבחנה גבוהה - במקרה הטוב. זהו המקרה שבו הרמאי כורת ברית עם השוטה שבה שניהם מתחייבים לא לגלות איש לרעהו מה שיבזה כל אחד בפני עצמו...

הבוזז הרעיוני המנסה לפעול בשיטת "הפרד ומשול" ומנסה להשמיץ יצרן באזני מכריו בכדי שאלה ינתקו עימו מגע, יעברו לצידו של הבוזז ויותירו את היצרן בודד, נופל בפח דומה: הוא יצליח במזימתו עם השוטים, התמימים וחסרי הנסיון. הוא יצליח חלקית ולזמן קצר שכן מערכות היחסים שהוא יכול לפתח הן ביזתיות בעיקרון ולא יצרניות ושיתופיות - אך כאשר הוא ירצה להשלים את המשימה הוא לא יצליח מכיוון שאז הוא ייתקל באנשים פחות תמימים, חכמים יותר - ובעלי נסיון רב יותר, אנשים מצולקי נסיון שחוו יותר מפעם אחת את חויית ה"אני אומר לך משהו רע עליו ואתה אל תגלה...".

במיוחד כשהדבר בא במופגן בצורת ב המלעיז באזני ג אודות א בו בזמן שב חי בזכותו של א ובלעדי א לא היה לו לב קיום. היכן מצליח המעשה הזה? היכן שג הרשה לעצמו להתחבר עם ב מבלי שזיהה את הקשר ההכרחי לא. דומה הדבר להתחבר עם שודד על סמך זהבו מבלי לעסוק בזיהוי מקור עשרו, היצרן. (הדבר שקול לאלה הנוהים להתרועע עם אנשים השייכים לפוליטיקה הגבוהה ושאר שועי ארץ שהם, למעשה, בוזזים בחומר וברוח תוך התעלמות מעובדה זו מבלי להבין שהם המשלמים את מחיר מותרותיהם).

נתונים נוספים