על טבעו של הטבע
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1054
על טבעו של הטבע
בין טבע החי לטבע האדם
לאחרונה, כחלק מתנועה כלל עולמית שמטרתה המוצהרת להציל את העולם מנגיעתו הרעה (כביכול) של האדם העניקו ה"ארגונים הירוקים" בישראל פרסים למי שלדעתם עשה למען שימור הטבע וטיפוח ערכיו. הבעייה היחידה בגישתם של ארגונים אלה היא שבלהט אהדתם המוצהרת לטבע, מתבטאת לעתים קרובות פעולתם למען הטבע בהתנגדותם לרבות מהפעולות שנעשות על ידי בני אדם, שאותן הם רואים כמנוגדות לטבע. בהתנגדות זו אין הם שמים לב לכך שהם מחזיקים בהנחת היסוד הרואה ניגוד בין הטבע לטבע האדם...
מבחינתם של אלה שמצהירים על עצמם כ"מגיני הטבע" יש לא רק הבדל גדול בין הטבע לאדם אלא גם ניגוד ביניהם – ולכן הם מוצאים לנכון להתריע נגד פגיעתו של האדם בטבע. גישה זו איננה חדשה: מדובר בהשקפה הרואה את האדם כנטע זר בעולם וכאיום על כל מה שטוב ויפה בו. כפי שזיהתה הפילוסופית אין ראנד, אידיאולוגיה זו הגיעה לשיאה במהפכה האנטי-תעשייתית שהתנגדה לקידמה התרבותית והטכנולוגית העצומה שאיפשרו הישגיו התבוניים של האדם, אשר באו לידי ביטוי בשפע הגדול של אפשרויות קיום ופעולה שנפתחו לפני האדם עלי אדמות במאות האחרונות. במאה ה20 משתלבת תנועה זו באופן טבעי עם התנועה האנטי-קפיטליסטית מיסודו של השמאל העולמי.
האמת היא שיש אכן הבדל עקרוני בין טבע האדם לטבע החיים עלי אדמות, אשר מתבטא בכך שבזמן שהטבע מנחה את יצוריו לשמור על קיומם מכוון הטבע האנושי את האדם לעשות הרבה יותר מכך: לגדול. בזמן שבו בעלי החיים "מסתפקים" בסיפוק צרכי קיומם הטבעיים, האדם שואף לגדול ללא גבול, לפרוץ דרכים חדשות ולכבוש את העולם. כפי שכתבה הפילוסופית אין ראנד מתבטא ההבדל בין האדם לשאר בעלי החיים בכך שבזמן שבעלי החיים מתאימים את עצמם לסביבתם עוסק האדם בהתאמת הסביבה אליו.
אין ספק שהאדם משפיע בפעולותיו רבות על הטבע אך בעוד שרבים תולים את פעלו זה של האדם במאווייו הנחותים, שביסודם שאיפות לספק את צרכי קיומו החומריים-גופניים, מצביעה פעולתו של האדם דווקא על הייחוד של טבעו הרוחני; היותו של האדם רוחני במהותו מתבטאת במציאות בכך שהאדם יוצר דברים שלא היו קיימים לפניו או בלעדיו ובמובן זה עושה הוא את הדבר הייחודי שאין בעולם החי דומה לו: בנוסף לניצול עילאי של דרכי ההנאה שקיימות כבר בעולמו ובטבעו הוא יכול ליצור דרכים חדשות רבות של הנאה ולהרחיב, באמצעות רוחו היוצרת, את גבולות עולמו עד אינסוף.
יכולת אנושית זו של בריאת עולם פרטי איננה מנוגדת לטבע אלא מהווה חלק ממנו – זהו החלק של טבע האדם במציאות הכללית של הטבע. במובן זה מבטא מושג הטבע את זהותו הייחודית של האדם כיצור שקיומו המיוחד תובע סיפוקים מיוחדים. אם מבינים שטבע האדם וטבע העולם משתלבים זה בזה ומחזקים זה את זה, ניתן להבין שכל פעולה המבוססת על ההשקפה שהם מנוגדים – כמו אלה של בני האדם המתיימרים להגן על הטבע מפני האדם - היא לא רק מוטעית במהותה אלא מנוגדת בעצמה לטבע.
למגיניו-לכאורה של הטבע נראה שהאדם פוגע בטבע ביחס ישר להתקדמותו הטכנולוגית, שכן הקידמה הטכנולוגית מעניקה לו כלים וכוחות גדולים שמגדילים את היקף הנזק שלו הוא גורם. אך בגישתם זו הם מתעלמים מעקרון-העל המעורב בכל הפעולות שהאדם עושה בטבע, והוא שבגלל שהטבע חיוני לקיומו של אדם מייצגים משאביו, מבחינה אנושית, אינטרסים חשובים התובעים השקעת משאבים לשמירה עליהם; לאור זה מצבם של כל אוצרות הטבע הנצאים בידי האדם הוא טוב בהרבה ממצבם בלעדיו; הרי כל צורת חיים הנמצאת בידי האדם זוכה להשגחה ולטיפול מעולים ומוקפדים ביחס ישר להיותה מנוצלת על ידו בדיוק בשל הצורך שלו בה. לפיכך יהיה מצבם הבריאותי והתזונתי של פרה או סוס הנמצאים בידי אדם טוב בהרבה משהיה מצבם אם היו ללא השגחה, בטבע הפראי, שכן הם מקבלים מן האדם המחזיק בהם דרך קבע תזונה, מחסה והגנה שמהם אינם נהנים כאשר אינם במחיצתו – וכך הוא הדבר גם לגבי כל תחום או נושא טבעיים אחרים: בידיו של האדם המתקדם, הטכנולוגי, יכול הטבע לממש את כוחותיו באופן הטוב ביותר.
על רקע זה מעניק דווקא טבעו של האדם, בשל היותו טבעי בעצמו ובשל התבססותו על תלות במשאבי הטבע, את הדאגה והשמירה על ערכי הטבע באופן טבעי. כל דבר שלו קורא האדם "מלאכותי" אינו מייצג ניגוד לטבע או הפרעה אלא ביטוי של הטבע האנושי הפעיל, אשר עושה למען עצמו בדרך שאין לראותה כמנוגדת לטבע ולו רק בשל היות עניניו של האדם עולים בקנה אחד עם עניני הטבע.
מבחינה זו מהווים גם ה"ארגונים הירוקים" עצמם בעצם קיומם הוכחה ודוגמה לחשיבות ולאהבה שיש, למעשה, לכל אדם כלפי הטבע. את טעותם בהערכת גישתה הנוכחית של האדם כמנוגדת לטבע יש לזקוף בעיקר להתמקדותם במקרים ובאירועים לא אופייניים, שבהם נפגע הטבע בשל פעולה אנושית, אך מתוך הנחה שהטבע הפראי בעל חשיבות גדולה יותר מזה של האדם. בהתבססם על הנחה מוטעית זו פועלים היום מגיני טבע אלה בגסות ואלימות גדולים הרבה יותר מזו שבה פועל האדם שאותו הם מאשימים בפגיעה בטבע.
בישראל של היום דבר זה מגיע לשיאו בפגיעת ה"ירוקים" בבני אדם שכל "חטאם" הוא בקשתם לממש את מאוויהם הטבעיים של בני אנוש כמו בניית בתי מגורים או הקמת מפעלי תעשיה. ראיית פעולות אנושיות טבעיות מסוג זה כמנוגדות לטבע משתלבת עם הפילוסופיה הסוציאליסטית הרואה כשלילית מבחינה מוסרית כל פעולה אנושית הנעשית למען רווח. דבר זה מסביר הן את הקשר שמצליחים "מגיני" טבע אלה לעשות בתודעת הציבור עם מגמת השמאל הפוליטי, המתנגד לבעלי ההון ולמי שמבקש ליצור הון – והן את יכולתם לגייס לטובת תמיכה בפעולותיהם את הממשל, אשר מסייע להם תחת הכותרת של תמיכתו ב"איכות הסביבה"; כך חוברים יחד אנשי איכות הסביבה, שמורות הטבע והשמאל ל"לובי" פוליטי אחד המכוון, למעשה, נגד השאיפה האנושית לחיות טוב.
במסגרת פעילותם הרעיונית והפוליטית בולטים כל מתנגדי הקידמה האנושית הללו, ששמו להם למטרה לבלום את התפתחותו של האדם, בסתירה שיש במדיניותם, שבה הם משקיעים משאבים עצומים בתקיעת מקלות בגלגלי התנועה האנושית קדימה, תוך כדי שימוש בטכנולוגיות שאותן הם עצמם מוקיעים כביטוי לשחיתות המוסרית האנושית. במובן זה משולים הם לאדם המנסר את הענף שעליו הוא יושב, שכן דווקא התרבות הטכנולוגית של העידן החדש שנגדה הם יוצאים היא המעניקה להם את כל האפשרויות העומדות היום לרשותם לצורך הפצת רעיונותיהם בציבור, השלטתם על החברה ופיקוח על כל הפעולות שאותם מבצעים בני אדם כדי לגדול, מתוך שאיפה להגבילם.
למותר לציין כי בכך ש"מגיני-הטבע" הללו פועלים נגד טבע האדם הם פועלים למעשה נגד הטבע.