על המעמד המטפיסי של הפילוסופיה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 748
Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}
על המעמד המטפיסי של הפילוסופיה
אנו אומרים כי עובדת החזקתו של האדם בפילוסופיה היא מטפיסית. יש לדבר היבט נוסף: הקשר ההיררכי-לוגי הפנימי בין ענפי הפילוסופיה מטפיסיקה-אפיסמולוגיה-אתיקה-פוליטיקה הוא בעל מחוייבות שגם היא בעלת מעמד מטפיסי (במובן זה, אגב, ניתן לתת גם ללוגיקה שאנו קוראים "אריסטוטליאנית" מעמד מטפיסי). משמעותו של דבר זה היא שבדיוק כפי שלכל קיום (מטפיסיות) יש קשר של זיהוי תודעתי (אפיסטמולוגיות), שהוא המתבטא ברעיון של הנוסחה: מציאות = מוצא+נמצא, אז לכל קשר מטפיסי-אפיסטמולוגי כזה יש גם היבט מוסרי - ובהתאמה, גם היבט פוליטי.
את ענפי הפילוסופיה יש לראות כהיבטים של גוף רעיוני שהוא הפילוסופיה כולה, וגם כהיבטי התייחסויות מודעות של מהות חיה. ניתן לומר כי לכל בחירה יש היבט ידיעתי, היבט קיומי והיבט חברתי, כי לכל ידיעה יש היבט מוסרי, קיומי וחברתי וכי לכל קיום יש היבט ידיעתי, מוסרי, חברתי וכיו"ב. וכל זה קשור לעובדה שביסוד כל חפץ, חי, אישיות או מהות במציאות נמצאים היבטים כמו פעולה, מחשבה, בחירה, קיום, מהויות אחרות, חפצים אחרים, אישיויות אחרות ועוד.
שאלה: האם זה יהיה נכון לומר כי מאחורי כל מהות נמצאות כל המהויות האחרות?
תשובה: אולי. הדבר טעון בדיקה.
שאלה: איך צריכה בדיקה כזו להיעשות?
תשובה: יותר טוב שתשאל "היכן צריכה בדיקה כזו להיעשות?"
שאלה: מה הכוונה ב"היכן"? האם אנו בודקים במקום מסוים?
תשובה: כן. בהקשר הזה, אנו בודקים במקום מסוים כי רק אם אנחנו מניחים שהתשובה תינתן במונחים של מיקום, נוכל לקבל נתונים יסודיים נוחים להמשך המחקר. אחרי הכל, אנחנו יכולים לומר "כל המהויות האחרות", אבל לא רק שאיננו יודעים כל המהויות האחרות מהן והיכן הן אלא שאף המושג "מהות" לא נתגבש אלא כמושג שממחיש את העובדה שאינו אלא מענה כללי ביותר על השאלה "מה".
למעשה, באמירתנו "מהות" אנו אומרים, בעצם, "הדבר שעליו אנו שואלים "מה". זה, אגב, איננו אומר שאיננו יודעים עליו בכלל, אלא אומר רק שאנו יודעים על קיומו. דבר זה דיו כדי לדון עליו מבחינה פילוסופית - בגלל טבעה של הפילוסופיה, מדע אשר איננו זקוק לחדירה אל תוך פרטי המהויות, מכיוון שהוא דן באפיין העקרוני ולא הפרטי.
על המעמד המטפיסי של הפילוסופיה
אנו אומרים כי עובדת החזקתו של האדם בפילוסופיה היא מטפיסית. יש לדבר היבט נוסף: הקשר ההיררכי-לוגי הפנימי בין ענפי הפילוסופיה מטפיסיקה-אפיסמולוגיה-אתיקה-פוליטיקה הוא בעל מחוייבות שגם היא בעלת מעמד מטפיסי (במובן זה, אגב, ניתן לתת גם ללוגיקה שאנו קוראים "אריסטוטליאנית" מעמד מטפיסי). משמעותו של דבר זה היא שבדיוק כפי שלכל קיום (מטפיסיות) יש קשר של זיהוי תודעתי (אפיסטמולוגיות), שהוא המתבטא ברעיון של הנוסחה: מציאות = מוצא+נמצא, אז לכל קשר מטפיסי-אפיסטמולוגי כזה יש גם היבט מוסרי - ובהתאמה, גם היבט פוליטי.
את ענפי הפילוסופיה יש לראות כהיבטים של גוף רעיוני שהוא הפילוסופיה כולה, וגם כהיבטי התייחסויות מודעות של מהות חיה. ניתן לומר כי לכל בחירה יש היבט ידיעתי, היבט קיומי והיבט חברתי, כי לכל ידיעה יש היבט מוסרי, קיומי וחברתי וכי לכל קיום יש היבט ידיעתי, מוסרי, חברתי וכיו"ב. וכל זה קשור לעובדה שביסוד כל חפץ, חי, אישיות או מהות במציאות נמצאים היבטים כמו פעולה, מחשבה, בחירה, קיום, מהויות אחרות, חפצים אחרים, אישיויות אחרות ועוד.
שאלה: האם זה יהיה נכון לומר כי מאחורי כל מהות נמצאות כל המהויות האחרות?
תשובה: אולי. הדבר טעון בדיקה.
שאלה: איך צריכה בדיקה כזו להיעשות?
תשובה: יותר טוב שתשאל "היכן צריכה בדיקה כזו להיעשות?"
שאלה: מה הכוונה ב"היכן"? האם אנו בודקים במקום מסוים?
תשובה: כן. בהקשר הזה, אנו בודקים במקום מסוים כי רק אם אנחנו מניחים שהתשובה תינתן במונחים של מיקום, נוכל לקבל נתונים יסודיים נוחים להמשך המחקר. אחרי הכל, אנחנו יכולים לומר "כל המהויות האחרות", אבל לא רק שאיננו יודעים כל המהויות האחרות מהן והיכן הן אלא שאף המושג "מהות" לא נתגבש אלא כמושג שממחיש את העובדה שאינו אלא מענה כללי ביותר על השאלה "מה".
למעשה, באמירתנו "מהות" אנו אומרים, בעצם, "הדבר שעליו אנו שואלים "מה". זה, אגב, איננו אומר שאיננו יודעים עליו בכלל, אלא אומר רק שאנו יודעים על קיומו. דבר זה דיו כדי לדון עליו מבחינה פילוסופית - בגלל טבעה של הפילוסופיה, מדע אשר איננו זקוק לחדירה אל תוך פרטי המהויות, מכיוון שהוא דן באפיין העקרוני ולא הפרטי.