מותה של הרוח בספורט
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 981
מותה של הרוח בספורט
אחת האמונות הטפלות הנפוצות בתרבותנו היא שמשחקי הספורט שבהן מופעל הגוף הם ביטויים של היכולת הפיזית האנושית ולא, כפי שנכון, רוחניים כמו כל פעילות שהאדם מבצע.
המתבונן במשחקי ספורט בטלויזיה יכול להבחין בכך שיש בכל משחק ספורט קצב צבירה פנימי המיוחד לו. בחינה של כדורסל ביחס לכדורגל, למשל, תראה שיש בו יותר עימותים כמו "משחקים קטנים" בין המשתתפים בו. אני מסתכל במשחק הכדורגל בין שוויץ לקולומביה ורואה הבדלים סגנוניים עצומים בין הקבוצות, המבטאים הבדלים תרבותיים הקיימים באופן טבעי בין בני אדם אירופאיים לדרום-אמריקניים.
הבדלים מסוג זה, הנראים רבות במונדיאל, מבטאים את המידה שבה רוחניותו של האדם משתלבת בכל מסגרת פעילות שהוא מנהל, אף אם היא גופנית בעיקרה. זה שיש אנשים המאמינים שמה שהם רואים על מגרש הכדורגל היא פעילות גופנית איננה אלא השלכה של התפישה הנוצרית, המתבטאת בגישה לגבי מין, אשר אותו היא רואה כגופני.
הנצרות היא שמו של אחד הגורמים המכריעים שהוציאו את הרוח מתפישת הרוחניות האנושית – והיא האחראית בפועל לאמונה השלטת בתרבות שיתכן מין ללא תכלית.
כך או כך, זו טרגדיה שבני אדם הגיעו להאמין בכך שניתן לנתק פעולה מתכליתה, או את האדם – באמצעות הפעילות הספורטיבית – מעצם התכליתיות, המאפיינת הראשית של פעולת היצור הרוחני ביותר בעולם.
ומה צריך לעשות בימינו כדי שיאמינו אוהדי הכדורגל כי אף שתכליתו של החלוץ המרכזי היא "רק" שער היריב, אין היא שונה משום מצב רוחני באופן עקרוני או מעשי.