קבצנות מוסרית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 730
קבצנות מוסרית
קיבוץ נדבות אינו פעולה לא מוסרית באופן מובנה. לכן, אין רע מוסרי הכרחי בקיבוץ נדבות.
הסיבה שאנשים רואים רוע בדבר זה הוא שבד"כ היזקקות לאחרים משמעה אי יכולת לעצמאות. דבר זה מעיד, כמעט תמיד, על צורה מסויימת של אי מוסריות שכן המוסריות משמעה פעולה למען עצמאות האישיות – ואי הצלחה של פעולה כזו משמעה, כמעט תמיד, אי מוסריות.
אך במקרה של תאונה, של אירוע שאינו תלוי ביכלתו או בבחירתו של היחיד הזקוק לעזרה, אין היזקקות זו אי מוסריות – מצבו זה לא נבחר על ידו, ובהקשר הנתון הוא פועל באופן מכסימלי למען עצמו. במקרה כזה, בקשת עזרה – ובכלל זה קיבוץ נדבות – אף כי אינן נעימות - אינן מייצגות בעיה מוסרית. למעשה, זו תהיה שטות ואי מוסריות אם יסרב אדם לבקש עזרה במצב שבו הוא זקוק לה.
בהקשר מוסרי, בקשת עזרה ונתינתה הם לגיטימיים ומהווים פעילות חיובית מבחינה אישית וחברתית גם יחד, שכן היא מאפשרת תועלת לשני הצדדים: במקרה שבו נזקק אדם אחד לעזרתו החמרית של האחר, נותנת העזרה לאחד תועלת חמרית ולשני רוחנית.
יש מצב שבו הקבצן אינו מוסרי: כאשר הוא שודד. קיבוץ נדבות תמיד מוסרי יותר משוד – ויש, לעומת זאת, סוגים רבים של שוד וביזה המוסווים בחברתנו כ"פרנסה מכובדת". בראש אלה כל סוג של הוצאה בכוח של רכוש מידי אדם או קבוצה כדי להעבירם לרווחתה של אדם או קבוצה אחרים – ובמיוחד כפי שהדבר נעשה על ידי כנופיית שודדים הקוראת לעצמה "ממשלה של מדינה סוציאליסטית".
הבעיה המטפיסית שעלולה להתעורר, בהקשר זה, היא קיומו של אדם על חשבון אחרים. אך המטפיסיקה איננה מאפשרת לשום מהות חיה להתקיים ללא פעולה יצרנית – ובהקשר של קבצנות, בקשת העזרה היא, מבחינה מטפיסית, הפעולה היצרנית המספקת ליחיד את צרכיו.
קבצנות מוסרית
קיבוץ נדבות אינו פעולה לא מוסרית באופן מובנה. לכן, אין רע מוסרי הכרחי בקיבוץ נדבות.
הסיבה שאנשים רואים רוע בדבר זה הוא שבד"כ היזקקות לאחרים משמעה אי יכולת לעצמאות. דבר זה מעיד, כמעט תמיד, על צורה מסויימת של אי מוסריות שכן המוסריות משמעה פעולה למען עצמאות האישיות – ואי הצלחה של פעולה כזו משמעה, כמעט תמיד, אי מוסריות.
אך במקרה של תאונה, של אירוע שאינו תלוי ביכלתו או בבחירתו של היחיד הזקוק לעזרה, אין היזקקות זו אי מוסריות – מצבו זה לא נבחר על ידו, ובהקשר הנתון הוא פועל באופן מכסימלי למען עצמו. במקרה כזה, בקשת עזרה – ובכלל זה קיבוץ נדבות – אף כי אינן נעימות - אינן מייצגות בעיה מוסרית. למעשה, זו תהיה שטות ואי מוסריות אם יסרב אדם לבקש עזרה במצב שבו הוא זקוק לה.
בהקשר מוסרי, בקשת עזרה ונתינתה הם לגיטימיים ומהווים פעילות חיובית מבחינה אישית וחברתית גם יחד, שכן היא מאפשרת תועלת לשני הצדדים: במקרה שבו נזקק אדם אחד לעזרתו החמרית של האחר, נותנת העזרה לאחד תועלת חמרית ולשני רוחנית.
יש מצב שבו הקבצן אינו מוסרי: כאשר הוא שודד. קיבוץ נדבות תמיד מוסרי יותר משוד – ויש, לעומת זאת, סוגים רבים של שוד וביזה המוסווים בחברתנו כ"פרנסה מכובדת". בראש אלה כל סוג של הוצאה בכוח של רכוש מידי אדם או קבוצה כדי להעבירם לרווחתה של אדם או קבוצה אחרים – ובמיוחד כפי שהדבר נעשה על ידי כנופיית שודדים הקוראת לעצמה "ממשלה של מדינה סוציאליסטית".
הבעיה המטפיסית שעלולה להתעורר, בהקשר זה, היא קיומו של אדם על חשבון אחרים. אך המטפיסיקה איננה מאפשרת לשום מהות חיה להתקיים ללא פעולה יצרנית – ובהקשר של קבצנות, בקשת העזרה היא, מבחינה מטפיסית, הפעולה היצרנית המספקת ליחיד את צרכיו.