מקומה של האתיקה

מקומה של האתיקה

מבין שתי תפישות היסוד המטפיסיות-אתיות המתמודדות בימינו על תודעת האדם, התפישה המטפיסית-אתית האובייקטיבית, הרואה את האתיקה כענף הפילוסופי הנוגע למפתח בחירותיו המוסריות של היחיד בתחומי חיים שונים ומגוונים, שהפוליטי הוא רק אחד מהם, היא הנכונה.

למולה ניצבת האנטי-תיזה: התפישה של מטפיסיקה חברתית, אשר מפיקה אתיקה של קולקטיביזם, שבה רואה היחיד את בחירותיו כשייכות לחברה ולכן ככאלה שצריכות להיות נידונות בעיקר על רקע פוליטי, כלומר: על רקע השאלה: באיזו מידה משפיעה בחירתו של היחיד על החברה שהוא חלק ממנה?

בהקשר של גישה הכרתית מטפיסיקה חברתית מוצא את עצמו היחיד המחזיק בה במצב שבו כל הבחירות שנוגעות למטרותיו האנוכיות, כלומר היחידאיות והפרטיות, חסרות כל תחום ברור של התייחסות מדעית. דבר זה נובע מכך שכאשר מושג החברה כבש את המתחם האישי-יחידאי, שהוא התכלית של האתיקה האובייקטיבית, שבו היה אושרו של היחיד קנה המידה שלפיו יכול היה להעריך את בחירותיו על יסוד מציאותי, אין בידי היחיד דרך להעריך באופן כזה את בחירותיו הנוגעות לאישיותו שלו.

אם, למשל, צריך האדם לשאול את עצמו באיזה תחום עליו להשקיע כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר למען חייו הוא חש שתשובות ברמה של מימוש עצמי יחידאי או השגת אושר הן חיוורות ביחס לתרומה לחברה או התחשבות בחברה וכך, בהיעדר אתיקה מציאותית, יבחר היחיד במטרות שאת רווחיותן הוא יכול להגדיר רק במונחים קולקטיביסטיים.

אדם שבוחר לפי אמת מידה חברתית או אלטרואיסטית את הקריירה שלו עלול להשקיע בה שנים רבות של משאבים, כמו בלימוד של מקצוע זה או אחר – ולגלות לאחר מכן, כשכבר מאוחר מדי לנצל את יכולותיו הטבעיות היסודיות – כי הוציא את זמנו על מה שלא יביא לו אושר.

ומה שאולי יגלה הוא בשלב מאוחר זה – את הדבר שהוא העובדה העצובה ביותר המעורבת בכך – הוא שגם פעולה שיש בה תרומה נאותה לחברה איננה יכולה לנבוע מפעולה שאין בה קודם לכל דבר אחר מימוש של האישיות היחידאית. כי הרי שום מקצוע שיש בו משום תרומה לבני אדם, כמו רופא או אפילו איש עסקים – אינו יכול להתממש בצורה טובה אם זה שמחזיק בו איננו עושה בהנאה את מה שדורש ממני הדבר...

נתונים נוספים