מוסריות וקנין

מוסריות וקנין

האמון ניתן לזה שאותו מעריכים כטוב מבחינה מוסרית. אך בחברה לא מוסרית מבקשים מאיתנו אנשים שניתן בהם אמון על אף שהם מטפלים בערכים שאין להם זכות קנין לגביהם, ובמובן זה אין הם שונים מכל גנב או שודד המבקשים את תמיכתנו.

כשבחברה שלנו מעריכים שאדם טוב כאשר הוא זה שמטפל במשהו שאיננו שלו, נותנים בשל כך אמון באנשי ציבור - ובדיוק בגלל אותה סיבה לא נותנים אמון באדם פרטי שמגן על רכושו, שהוא הצד השני של מטבע הכחשת הקנין הפרטי.

זו גם הסיבה לכך שכאשר בחברה נתונה, שבה רואים רכוש פרטי כערך לא מוסרי ומנסים לנתק בין בני אדם לרכוש, מנסה כל אדם לנתק את עצמו מרכוש בשל מה שהוא רואה כמוסריות תרומית.

כל זה מסתכם בכך שביסודו של דבר, הבעיה של השאיפה המוצהרת על ידי רבים להתרחקות מהחומר ולהתנגדות לעקרון הקנין הפרטי איננה פוליטית אלא מוסרית – והיא מיושמת בפוליטיקה כענף נסיוני להקמת חברה מוסרית.

מבחינה זו צריכים אנו, כאזרחים, לשאול את עצמנו אם אנו באמת מעוניינים באידיאל פוליטי דוגמת זה שהעניק לנו גאנדי ההודי, המשלב מיעוט קניני עם שלום דוגמטי, אשר מביאים למלחמה אינסופית.

נתונים נוספים