מוסר ויחידאיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 711
מוסר ויחידאיות
המושגים אתיקה עיתונאית, אתיקה רפואית וכו' אינם אלא השלכות של תפישות מוסריות ליישומים בתחומים מקצועיים. מושגים אלה כוללים, פעמים רבות, אינפלציה של מושגי הצדק בגלל היותם מפורקים ומוצאים ממושגי המוסר הכלליים.
מדובר כאן בנסיון להעמיד מתווך בין דרישות החומר הנתפשות כלא מוסריות לבין הדרישות המוסריות אשר נתפשות כלא-מעשיות. הכרה חברתית באי תיאום זה בין המוסרי והמעשי יולדת, כמו בכל יחסי מין בין לא מתאימים, ילדים מעורערים במהותם ומעוותים בהתנהגותם.
האתיקה היא המוסר. המוסר אחד הוא לכל המקצועות ולכל העיסוקים. לא ניתן להתחמק מן העובדה שבצידו האחד של המוסר עקרונות מופשטים אחידים אשר נכונים לכל האנשים, לכל הזמנים ולכל מצב עלי אדמות - ובצידו האחר של המוסר ההכרח ליישם עקרונות אלה למצבים פרטיים ביותר, אישיים ביותר, אשר צריכים להיבדק מכל זוית מעשית נתונה. הכרח מציאותי זה, כמו היבטים אחרים של המציאות, מפחיד את אלה אשר אינם רוצים במציאות מחמת פחד או בגלל כל צורת רוע אחרת.
כשאנשים אינם רוצים לקחת את האחריות של זהות שופטת במציאות, הם בוחרים להיות בוססים בעובדות הקונקרטיות ולהיות מונעים על ידי זרם כל מה שקורה בעולם העובדות והמעשים מבלי להתחייב לעקרונות, להתערב או לשנות אותו - או להחליט בסיועם של רעיונות מופשטים אשר נלקחו מדברים שקרו במקום ובזמן אחרים ואשר נלעסו ביישומים במקומות אחרים.
אך הדברים במציאות לעולם אינם חוזרים באותה מידת דיוק המצדיקה פסק דין זהה לשני מקרים, וקל וחומר כשמדובר בבני אדם אשר על אף הדמיון היחסי ביניהם, קיימת שונות רבה בין כל אחד ואחד מהם. מתי יגיע היום בו ידעו אנשים להכיר מעשית בעובדת היותו של כל אדם יחיד אשר אינו ניתן להחלפה בשום צורה, בחומר או ברוח? מתי יבינו האנשים כי שיפוט מקרה מסויים אך ורק לאור מקרה דומה שאירע לפני כן הוא לקוי ומעשה רע?
כאשר יכירו בני אדם בכך שכל יחיד כשמו כן הוא: יצור יחיד ומיוחד, אשר לא התקיים לפני כן ואשר לא יתקיים שוב לעולם, כי כל יחיד מהווה עולם מלא ומיוחד, כי לכל איש יש דרך הסתכלות יחידה במינה על המציאות, אז הם ישליכו רעיון זה על עצמם ויתחילו לראות את עצמם לא כחלוקי נחל נשטפים בזרם ולא כעלים בשלכת אלא כיצורים מיוחדים שהם בעלי עצמיות, ושעצמיות זו שונה הרבה יותר מהשוני שבו שונים עלים או אבנים זה מזה.
אנו חיים בעולם חברתי נורא, עולם בו דואגים לאי הכחדותה של הציפור היחידה מסוג מסויים, אך האדם איננו מקבל מעמד דומה, של מי שעם היעלמו ייעלם דבר שאין כמוהו. אנשים בעולמנו מאמינים כי האנשים זהים וכי ניתן להחליפם זה בזה, כי האנשים אינם זקוקים לאמצעים ולצרכים מסויימים בטבעם וכי טבעם, יהיה אשר יהיה, איננו ייחודי ושאדם אחד יכול להחליט לגבי אדם אחר מה יהיו חייו ולמה הוא זקוק.