על היבטי הידיעה וודאותה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 700
על היבטי הידיעה וודאותה
הבית שאני רואה איננו "תמונת בית" הנתפשת על ידי החושים, אלא בית שאני רואה. אף כי מושא החושים שלי יכול להיות מתואר כתמונת בית וחושי הם תיאור הפן הפיסי של תודעתי.
הבית שאני רואה איננו "מושא החושים" - הוא בית. מה שהחושים שלי פוגשים הוא תמונה של בית, אך מה שאני רואה הוא בית, שהוא יותר, הרבה יותר מתמונה של בית.
אם בכלל ניתן לעשות הפרדה בין מושא החושים לבין הידיעה, החושים פוגשים ידיעה חלקית ומסויימת ביותר – ידיעה של ההיבט החמרי – והמושג "היבט", בהקשר זה, מתקיים כאן במלוא משמעותו: ההיבט הוא צד של המהות המופנה כלפי המביט. ההבדל בין היבט ידיעתי לידיעה מלאה הוא שהידיעה היא תפישה כוללת של המהות ולא רק מצדדיו הפיסיים.
במובן זה, היחס בין מושא החושים לבין מושגי התפישה אינו היחס בין ידיעה מושגית או חושית אלא היחס בין ידיעה מלאה או חלקית.
ידיעה מלאה היא ידיעה שבה יש יחס ישר ושלם בין חלקי האנליזה והסינתזה של הנודע. כלומר: שבה יש ידיעה מלאה של החלקים שמלכתחילה הוגדרו על ידי התודעה עצמה כמבטאים את השלמות. למשל, ידיעה מלאה של השעות תיעשה לאחר שנדע כמה שעות יש. כל הצהרה על רמת ידיעה – באם היא מלאה או חלקית – חייבת להתבסס על ידיעה קודמת של הנתונים שיקבעו מלאות או חלקיות זו.
ידיעה מלאה יכולה להיות קטנה יותר מידיעה מלאה אחרת אך אין היא פחות שלמה; ידיעה קטנה יותר איננה קטנה יותר גם בודאיותה. מכאן הבטחון השלם של בעלי החיים בידע שבידם. הדרך בה חתול תופש אדם איננה פחות ודאית מהדרך בה אדם אחר תופש אדם, אף כי היא פשוטה יותר.
לפשטות יתרונות ידועים על המורכבות, אך המורכבות מאפשרת התמחות. היררכיות המושגים שהידיעה האנושית מבוססת עליהם כוללים מושגים רבים הנוגעים להיבטי הידיעה השונים וכל אלה יכולים להביא את האדם לפקפק בידיעתו, אך עליו לזכור כי בהרכבת משחק ההרכבה העצום של מפת המציאות שמסביבו הוא זה שפירק את התמונה מלכתחילה. לכן, ככל שיהיה הידע שבידו מוטעה, חסר או בלתי מאוזן, הוא איננו יכול להיות כזה שיערער על המכלול של הידיעה האנושית.