על ביקוש הידע הידוע
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 653
על ביקוש הידע הידוע
אדם שמעונין ללמוד נושא מסוים יודע די לגביו כדי לרצות ללמוד אותו. במובן זה, ניתן לומר כי פעמים רבות האדם מעונין ללמוד דברים שאת יסודותיהם הוא יודע כבר. ברוח זו, אנשים רבים מבקרים בהרצאות פילוסופיות ובשיחות מוסר כדי לשמוע אישורים ולא תוכחות. עובדה זו איננה שלילית. היא מבוססת על העיקרון שאדם בריא יודע, באופן כללי, את האמת - אך מעוניין להעמיק את ידיעתו ואת הבנתו בפרטיה.
כשאדם הוא מוסרי (כלומר: חי נכון) הוא מבקש מהחכמה (הפילוסופיה) וההגות שתאשרנה את דרך חייו ותסברנה את הנכונות במה שהוא עושה. הוא מעוניין בהקצעה וגימור בפרטים של מה שהוא יודע על נכונותו באופן כללי.
בכל פעם שאדם כלשהו הולך ללמוד משהו הוא יודע את העקרונות הכלליים של החומר שאותו הוא עומד ללמוד - אחרת לא היה יודע עליו וממילא לא היה מעוניין בו. אדם המעוניין ללמוד כלכלה יודע מהו תחום זה ולמה הוא משמש. אדם העומד ללמוד נהיגה יודע מהי נהיגה - אחרת לא היה רוצה ללמוד אותה.
למידה היא תמיד התחלה מידע מסוים וסיום עם ידע טוב יותר, מפורט יותר ומשוכלל יותר. בהקשר הפרטים נע האדם מחוסר ידע לידע - שכן הוא למד פרטים שהיו חסרים לו, אך שהקשר הכולל כל לימוד מביא אדם מידע קטן לידע גדול. היחס בין הידע הקטן לידע הגדול הוא היחס שבין המופשט לקונקרטי ובין העקרוני למיושם.
היחיד יודע, עקרונית, נושאים רבים - ויתכן כי, למעשה, הוא יודע (או, לפחות, יכול לדעת) את כל הנושאים כולם. ידיעה זו היא תוצאת למידה כללית הנובעת מידיעתו העקרונית את חוקי המציאות. הידיעה שאנו קוראים "פילוסופית" היא ביטוי מושגי לסדרת עקרונות המוחזקת ע"י כל יחיד באופן מטפיסי לצורך מפגש עם המציאות. לכן אנו אומרים כי מציאותית מחזיק כל אדם בפילוסופיה – או בחכמת חיים. לפעמים נאמר גם על חיות כי הן חכמות ובמובן זה לא נטעה, כי גם כשהידע אינו מושגי הוא מובחן מבורות גמורה.
כשהיחיד בוחר ללמוד מקצוע, הוא עושה את בחירתו מתוך מבחר האפשרויות שמציג לפניו הידע שלו. דבר זה נעשה לפי מפתח התאמתו האישית לנושא המושך אותו ביותר. פעמים רבות זהו נושא שהאדם כבר יודע עליו רבות - וזהו מניע לגיטימי לרצות לדעת עליו יותר ואף להפוך לחוקר חלוץ בתחום.
כל ידע מסתכם במוצר שמביא תועלת ליחיד - המוצר הפילוסופי הוא ידע מפורט לגבי תכנון רוחני לעתיד ומבקר רעיוני בונה. אדם בריא איננו פרגמטיסט – הוא יודע שהעובדה שדברים שעשה הצליחו איננה מהווה, כשלעצמה, הבטחה להצלחה בעתיד. הוא יודע כי יש רק דרך אחת להבטיח הישג באמת והיא הידיעה. הוא מבקש מהחכמה ומהדיון הפילוסופי להנחותו בצורה ביקרתית ולהצביע לו על נכונות הדברים שעשה, שהוא עושה ושיעשה.
מבחינה פסיכולוגית, מהווה אישור פילוסופי פרס שנותנת הרמה המושגית לרמה החוויתית. הידיעה המדויקת על כך שמה שעשית היה נכון ושהדרך בה פעלת הייתה צודקת משלימה ומעניקה גימור לידיעה עקרונית. מבחינה זו, משול האדם המבקש את הידע הפילוסופי המפורט למי שבנה רהיט גס ומעבירו לידי אחר בכדי שזה יחליק אותו ויצפהו בלכה. אשתמש בדוגמה זו בכדי לציין שתי נקודות נוספות:
א.איש הלכה גם הוא זקוק לנגר.
ב.הנגר זקוק לאיש הלכה פחות משזה זקוק לו.
לכה נטולת רהיט היא חסרת משמעות מבחינה קיומית והיררכית היא נובעת באופן משני מהעובדה הראשונית של קיום הרהיט. כך הוא לגבי פילוסופיה שאיננה מוסבת לטיפול בבעיות המסוימות של החיים: חכמת יסוד הכרח לה שתתקיים במידת מה בדעתו של כל אדם - הרצאות הפילוסופיה והדרכתה את האדם משלימה את הידע שקיים אצלו. (מבחינה זו, משול חלק מהפילוסופיה המודרנית, במיוחד זו שתכניה אינם מעשיים מבחינה ישומית, ללכה שלא רק שאיננה זוכה לרהיט - אלא שלא ניתן לצפות בה רהיטים כלל - או שגם אם תצפה רהיטים היא תגרום להם נזק בשל הניגוד שבין המבנה הכימי שלה למבנה הרהיט).
העובדה שאדם מבקש ללמוד את מה שהוא כבר יודע, ביסודו של דבר, היא גם זו הנמצאת ביסודו של הידע היסודי, האמור להילמד על ידי הילד בשלבים הראשונים של חייו בבית הספר היסודי; במובן זה, חשיבותו של ידע זה היא גדולה, כי הוא פורש לפני האדם המתפתח את מפת הידע הכללי במציאות – מה שמאפשר לו לדעת את הקשר בין התחומים השונים של הידע הקיים – וגם לבחור באיזה, מבין התחומים הקיימים הוא רוצה להתמחות בחייו שלו.