מרבה ידע מרבה מכאוב
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 3193
מרבה ידע מרבה מכאוב
ככל שהאדם מתפתח מבחינה רוחנית וגדל מבחינת היקף הידע שיש בידו, הוא גדל ברגישותו וגדלה הסכנה שמה שקורה יכאיב לו בצורה שתהיה חזקה מאד (אם, למשל, אדם אוהב אנשים רבים יותר הוא יכאב ביחס ישר לכל אלה שהוא אוהב).
על-כן חשובה מאד גדילת אמונתו בצדק המטפיסי, בצורת אלוהים או בכל צורה אחרת של התאמה כוללת בין חלקי המציאות, המשמשת כביטוח כללי, המבטיח יציבות מערכתית, וזאת כדי לחזק אותו כנוגדן לכאב האבדן ותחושת הבדידות.
הסבל הגדול ביותר נכון, על-כן, לזה שרוחו גדלה מבחינת מודעותו לסבל ולבעיות הקיום של העולם אך אין לו התפתחות בתחום הכרת האל או הצדק העומדים ביסוד העולם וזאת מכיוון שהוא מגדיל את תחושת הכאב שלו אך איננו מגדיל את התרופה לה, כמו אדם היוצא למלחמה או למסע מסוכן מבלי להתכונן לבעיות עתידות או לדאוג בשום צורה מעשית לשלום עצמו.
מצב הפוך לכך הוא המצב של זה שאוגר תרופות אך איננו מסתכן בשום מחלה, או זה הלומד את קיום האל אך איננו מעורב בתיקון העולם ואינו גדל מבחינת רגישותו לסבל ולבעיות שיש לפתור מחוצה לו.
האבולוציה שבראה את האדם התאימה אותו בדיוק למצבים מסוג זה כשיצרה את השכל האנושי המסוגל לדעת הרבה יותר - ולכן גם לסבול יותר - אך גם לתקן יותר.