בין עובדות לאמת ובין אמת למציאות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 718
בין עובדות לאמת ובין אמת למציאות
בשיחה שערכתי עם אדם אחד אתמול הוא דיבר על עובדות כעל האמת. אני חושב שבכך ביטא טעות נפוצה שחשוב להבינה כי יש לה השלכות רבות. מציאות אין משמעה אמת אלא עובדה – עובדה מסויימת: עובדת היחסים בין מה שיודע, על כל היבטיו, למה שידוע, על כל היבטיו - בין מוצא לנמצא.
מציאות משהו אומרת קיומו, קיומו בתווך של יחס בין קיים לתופש, בין עובדה לזה שצופה בה. מציאותו של משהו יכולה, על כן, להיות משני סוגים: של מוצא או של נמצא. (ב"מוצא" אין התחייבות ל"תודעה" דוקא והוא יכול להיות מוגדר, בהקשר זה, כ"כל מה שתופש את הנמצא").
לא כל ידיעה אנושית היא מילולית-מושגית. במונחים אנושיים, אין תפיסת המציאות של כל בני האדם כזו שכולה מושגית. חלק גדול מתפיסת האדם את המציאות מבוססת על חושים ועל תחושות שקולטים כמויות גדולות של ידע שלא באמצעות המושגים – שלא לדבר על כך שגם מה היה למושגים התחיל באופן לא מושגי ורק מאוחר יותר הפך למושגי באמצעות עיבוד.
אובייקטיבית - תרתי-משמע – לא ניתן לדעת על עובדה שמנותקת מן הצופה בה: איננו יכולים לדעת בלי לדעת. אחת ההשלכות של היחס בין עובדה לאמת היא שעל האמת להיות אמירה שמתייחסת לעובדות. ככזו, האמת נבחנת על ידי התאמה זו והיא תמיד בסימן שאלה לגבי נכונותה. העובדה, לעומת זאת, איננה ניתנת לערעור ואינה פתוחה לשאלות במובן של "נכונות".
העובדה מתפרשת בצורות שונות שנחלקות לאמיתות או לשקרים, כשאמת היא מהות אובייקטיבית ושקר סובייקטיבית או, במלים אחרות: האמת היא הצהרה שתואמת את המציאות וככזו היא מהווה מהות המאחדת וכוללת את ההכרה בעובדה ואת העובדה המוכרת גם יחד - ואילו שקר הוא הצהרה שאיננה תואמת את המציאות ועל כן איננה יכולה להתקיים אלא כרישום פנימי בתודעה אישית. זה מראה מדוע לא ניתן לומר שקשר עם מימדים אחרים, למשל, הוא מפגש עם אמת אלא עם עובדות.
בענין זה לא ניתן לחמוק מההכרח בפירוש העובדות ואין בענין זה שום עדיפות לזה המתבונן לתוך עצמו על זה הצופה במציאות החיצונית.