בין ידע למושגיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 773
בין ידע למושגיות
אף כי תודעת האדם היא מושגית, אין לבלבל בין ידע למושגיות. המושגיות מייצגת צורה אחת של ידיעה – ואף שמדובר בידיעה המאפיינת את הידיעה האנושית ואת האדם – זו מהווה רק אחת מהאפשרויות הקיימות לידיעה האנושית ולפיכך יש הבדל בינה לבין שאר הידע האפשרי לאדם.
הידיעה שברשות האדם יש סוגים רבים ומגוונים של תפיבת מציאות, שחלק גדול מהם איננו נוגע כלל במושגיות, חשובה כדי שלא לתת למושגיות שליטה בלעדית ולא מוצדקת בתחום הידיעה האנושית. למעשה, בשל הענקת בלעדיות מסוג זה לתחומי תפיסה אחרים של האדם את המציאות, קיימת בתודעתם של רבים הכחשה של ידע לא מושגי על יסוד ההנחה שלאי מושגיות אין תוקף ידיעתי.
אך אדם יכול לדעת דברים רבים באופן לא מושגי החל, למשל, משליטה ביכולות, מיומנויות ופעולות שונות שאינן קשורות כלל למלים. אדם יכול לדעת לבצע דברים מסוימים כמו לנגן או לשיר ואלה יכולים להיות מבוצעים או מושגים ללא מושגים ואף מחוץ לכל הקשר מושגי. גם אם ניתן לציין דברים מסוימים הקשורים לנושאים אלה במושגים או באמצעות ידע מושגי אין הדבר אומר שיש זהות ערכים ביניהם.
מבחינה זו יש להבין את המיקום, המעמד והמשקל המדויק שיש לידע המושגי ביחס לשאר צורות הידע בכלל וזה של האדם בפרט. הערה אחרונה זו מתייחסת לכך שבעלי החיים, למשל, מחזיקים בידיעה רבה על אף שאין הם מושגיים בטבעם – והאדם מחזיק בידיעה ויכולות רבות המבוססות על ידיעה שכמוה כאלה הקיימות ברשות בעלי החיים.
ענין נוסף ושונה הוא שאין לבלבל מושגיות במודעות או בהכרה: העובדה שאדם מחזיק את הידע שלו בצורה מושגית איננה אומרת שהוא מודע לחלוטין לכל המושגים שתודעתו מחזיקה בהם במודע, וקל וחומר שהוא איננו ער להם בכל זמן. ואולי חשוב, בהקשר זה, גם לציין כי הכרה בידיעה לא מושגית ובאפשרויות הרבות שיש בידי האדם לרכוש ידע לגבי העולם היא אחת מהדרכים החשובות שבאמצעותן יכול האדם להרחיב ולהגדיל את מאגר הידע המושגי שלו.
למעשה, תדיר קורה שדברים חגשים שעימם נפגש האדם במציאות, כשהמפגש הראשוני שלו עימם הוא חושני או אינטואיטיבי לגמרי – כמו פגישה ראשונה עם אדם מבלי לדעת את שמו – מקבלים בתודעתו מעמד מושגי מאוחר יותר. תהליך פעיל זה של תודעת האדם הקרוי מישוג הוא בדיוק יצירתם של מושגים חדשים על יסוד חוויות ידיעתיות לא מושגיות.