איש מכירות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 940
איש מכירות
על הטוב ועל הרע
בארה"ב נפוץ הביטוי "סוחר מכוניות" בפי אלה החפצים לתאר אופי שפל במיוחד של אדם. למעשה, אחת הדמויות המושמצות תדיר בתרבות המערבית (ואולי בכלל) היא דמותו של איש המכירות. ההנחה שעליה מבוסס הדבר היא האמונה שכדי להרוויח יעשה אדם כזה הכל כדי לשטות בלקוחותיו, שלהם הוא מוכר דברים שבמקרה הטוב הם אינם זקוקים להם ובמקרה הרע אף מזיקים להם.
תפיסה זו של איש מכירות היא חלק מהמגמה האנטי-קפיטליסטית מיסודם של ישו, מרכס וכל האויבים המובהקים של עולם המסחר, הנתפס על ידם כמרחב של מלחמה קבועה בין מוכרים וקונים, שהראשונים מרוויחים מגרימת הפסד לאחרונים. בהקשר זה נתפס איש המכירות כאחד מהתפקידים הירודים ביותר של עולם העסקים, שכן הוא מייצג את העמדה הקדומנית של מגמת השאיפה לרווח. למותר לציין כי בידוע הוא שמגמה זו מוקעת על ידי רבים הרואים בעשיית רווחים משום אי מוסריות, המשלבת בין תאוות בצע לפגיעה בבני אדם.
בהקשר של גישה זו, ומנקודת מבטם של המוסרניים שבין אויבי הכלכלה החופשית, מהווה פעולתם של אנשי העסקים בכלל והמצליחים ביניהם בפרט – בעלי ההון - סוג של מעשה לא מוסרי חוקי או, במלים אחרות, חטא נסבל, שמחד משמיצים אותו על כל גבעה רמה אך מאידך אין מערערים על עצם קיומו בתרבות, כמו היה סוג של מחלה שיש לקבל את קיומה אך אין זה "נימוסי" להוקירה.
בעולמם של אויבי הקניניות (הקפיטליזם) נתפס המסחר כמימד של מלחמה שבו יש ניגוד ענינים מתמיד בין בני אדם יחידים, מעמדות חברתיים, ובין קבוצות כמו בעלי הון ופרולטריון, יצרנים וצרכנים, ועדי עובדים ומעסיקים. חלק ממלחמת קיום זו, שבה נעשה הרווח של אדם אחד על חשבונו של אדם אחר, היא ראיית איש המכירות כמי שמיישם במציאות תפיסה זו, ולפיכך כמי שמרוויח באמצעות פגיעה בבני אדם.
מתנגדי הקפיטליזם ניחנים בראיית הסוחר בכלל ואנשי העסקים בפרט באור שלילי, כי את כולם מבינים הם כעוסקים בפעולה חסרת מצפון שכל המעורב בה מוכר ללקוחותיו דברים שמביאים להפסדם. גישה זו מצהירה למעשה על היות חיי הכלכלה של האדם מבוססים על רמאות מתמדת שבה המרוויח הוא הרמאי שידו על העליונה. אך ביסוד השקפה זו יש בעיה פשוטה: חוסר אמת.
כי האמת המציאותית מעידה על כך שהכלכלה האנושית מבוססת על עשיית רווחים באופן שבו אדם אחד מרוויח מכך שהאחר מרוויח, שבני אדם מגיעים להשגת הון לא על ידי פגיעה באחרים אלא על ידי הטבה לכלל, ושסוד כוחו של היצרן העשיר טמון בכך שעושרו מהווה את סכום הרווחים שהרוויח מבני אדם אשר שילמו לו מרצונם עבור התועלת שהפיקו מעמלו.
מבחינה כלכלית אין מקום לרמאות הקיימת לאורך זמן ואין לאדם שמרמה יסוד להחזיק מעמד בשוק המבוסס על הבאת תועלת לבני אדם רבים. יתרה מזו: בני אדם מרומים אינם מבקשים להמשיך להיות מרומים והם בוחרים לעסוק עם מי שהביא להם תועלת ולשתף פעולה עם מי שממנו הם יכולים להפיק רווחים. סוג זה של עובדות נמצא ביסוד הכלכלה האמיתית, אשר הרווחים בה אינם נעשים במרמה אלא ביושר. בהקשר כזה נעשים רווחי היצרן תוך שהם מתבססים על הטבה לצרכן ולא, כמו שמציגים את הדבר אויביו, לפי הרעה שהוא עושה.
למקום זה בדיוק נכנס איש המכירות. מתפקידו של אדם זה לפעול כסוכן של היצרן המאיץ את תהליך מכירת מוצריו או שירותיו – והוא עושה זאת על ידי מיקודם של בני האדם בטוב. כך, בניגוד מובהק למתנגדי הקניניות, הרואים את הרווח כתוצר של מרמה, מאבק וניצול בני אדם על ידי אחרים, איש המכירות הוא נציגו של הטוב המובהק והוא המדבר בשמו.
מתפקידו של איש המכירות להציג את פרי עמלו של היצרן לפני הלקוח הפוטנציאלי שלו באור חיובי, תוך הדגשת הרווחים, התועלת והטוב שיוכל הוא להפיק אם ירכוש אותו. מבחינה זו מוטל על איש מכירות מקצועי להיות סוג האדם המבין בטוב והמכיר בו כגורם המניע הראשי שקיים בעולמו של האדם. לפיכך איש המכירות הוא המבטא המובהק ביותר במציאות של מה שקוראת המסורת היהודית "הכרת הטוב" כי הוא יודע לראות את הטוב במצבים שונים, ובמיוחד במצבים מורכבים וחדשניים בטבעם.
סוג כזה של מצבים נפוץ בחברה הקפיטליסטית ובעולם המודרני, שבהם יש כל העת התפתחויות חדשות בטכנולוגיה ומוצרים חדשים שבני אדם אינם מכירים. במצב זה משמש איש המכירות מורה דרך להמונים, המציג לפניהם את הפיתוחים החדשים בתחום היצירה האנושית ומאפשר להם להבין אותם, לשפוט אותם ולהשתמש בהם לתועלתם.
רק על רקע הקידמה העצומה המתפשטת בעולם כולו, המאפשרת למליונים רבים של בני אדם לפגוש בתוצריהם של מליוני יוצרים הן כצרכנים והן כשותפים בתהליך היצירה, ההפצה והמסחר, המתבצעים בדורות האחרונים בהיקפי פעולה מוצלחים בכל אתר ואתר עלי אדמות ניתן להעריך נכונה את חשיבות תפקידו של איש המכירות. תפקיד זה הוא שאיפשר את חלקו הגדול, אם לא העיקרי, של המהלך הכלל-אנושי אשר העשיר את כלל האפשרויות האנושיות של התפתחות והתקדמות בכל תחומי החיים.
הכרה מציאותית ראויה בגדולתו של המפעל הזה, שיצר גשר בין האדם הפשוט באשר הוא לבין היוצר הגאוני, צריכה להתבסס קודם כל הבנה של התביעות היישומיות של הדבר, שבראשן לא רק הבנת הטוב שקיים ביצירה האנושית החדשה של היצרן אלא גם היכולת החינוכית להציג אותו לפני צרכניו. כמה שונה, מבחינה זו, הכזב השקרי אשר, תוך התבססות על כשלים קטנים ביחס, מציג לפני בני האדם את הישגי המדע החדש ככאלה שנועדו לרעתם.
בכל שדה של קידמה אנושית ניתן למצוא את איש המכירות, המציג לצרכן את "המלה האחרונה" בתחום. בכל מצב כזה נמצא מחד את אלה שנהנים ומרוויחים מפעולתו ואת אלה שרואים אותה רק מנקודת המבט השלילית המוקיעה את הרווחים בטענה שהם נעשים על חשבון הצרכנים. ואם ניקח לדוגמה את ההישגים העצומים של הטכנולוגיה הרפואית העכשווית, ואת יכולותיה לבדוק את מצבו הבריאותי של האדם, להיכנס לגופו ולהציע לו פתרונות מסוגים שונים, החל מאבחנות מתקדמות, תרופות ואמצעי עזר להקלת מחלותיו וכלה באפשרות לביצוע בגוף האדם ניתוחים מסובכים ומורכבים – ונחשוב על המשאבים הגדולים שאותם משקיעים תומכי תפיסת המזימה המרכסיסטית כדי לשכנע אותנו כי מטרת כל המאמץ העצום הזה איננה אלא להעשיר את בעלי ההון על ידי ניצול האדם הפשוט ועשיית רווחים על גבו באמצעות גביה על כל הערכים שהוא מקבל, תוך גרימה מכוונת לחלק מבעיותיו הרפואיות – נוכל להבין באופן פשוט וברור את ההבדל הגדול והעקרוני שקיים בתרבותנו בין טוב לרע.