מניע הרווח
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 896
מניע הרווח
מניע הרווח שכה אוהבים להוקיעו הוא המניע הלגיטימי היחיד מבחינה מוסרית. אך בחברה לא מוסרית - כמו זו שלכם - מצליחים להביא את האזרח לכך שמניע הרווח ייתפש על ידו כלא-מוסרי.
כשזה מצליח, ניתן גם להציג את כשלונות השלטון בתחומים שונים כ"הצלחות" - כמעין הוכחות לכך שהשליטים לא חיפשו לעצמם רווח... (אם חושב הקורא שמדובר באבסורד יעמיד מול הכמות העצומה של מפעלים ממשלתיים שכשלו בזה אחר זה מאז קום המדינה) והסלחנות המלווה יחס זה מצד הציבור היא אחותה של ה"סכנה" הנשקפת לכל מי שעניניו זוכים להצלחה. לעומת איש הציבור, בישראל הפועלת כנגד עיקרון הרווח כל מצליחן הוא בבחינת אדם לא מוסרי; ככזה עליו לצפות ולספוג התקפה סוערת מצדם של המתנגדים לרווח בתקשורת ובהגות המקומית. כמי שמצליח הוא חשוף מיידית לכך שיציגו אותו במערומיו כ"אינטרסנט" (בעל ענין), כתאב ורודף-בצע או, לפחות, במיוחד אם הוא אינו משתייך לתנועה הפוליטית שלנו, כמי שרוצה לעשות "הון פוליטי".
כל המתקפה הצדקנית כנגד מניע הרווח נעשית על ידם של מאשימים שונים - הוגים, עיתונאים, פקידים, פוליטיקאים וסתם ארחי-פרחי - כאילו הם עצמם אינם מעוניינים בשום רווח. אין ראנד אמרה כי השאיפה להשיג כסף היא התמימה שבשאיפות - וזאת מכיוון שניתן לספקה בצורה מוגדרת ומדודה, ובעיקר לבדוק את ההצדקה שלה, כלומר: אם הכסף מגיע לרוצה בו. הרבה יותר מסוכנות מהשאיפה לרווח חמרי הן שאיפות הרווח הלא חמריות, המכילות סוג מיוחד של רווחים שלא ניתנים למדידה, שקילה וכימות, כמו תאוות הכבוד, השאיפה להכנעת האחר, השליטה בציבור, הסנוביזם והאדנות לשמם, הרצון בתחושת עליונות, התשוקה לשמחה לאיד ועוד רעות חולות שכולן שאיפות לרווחים הן.
מניע הרווח איננו מה שגרוע בשאיפות אלה אלא מניע הרווח המזיק, רווח העוול, רווח לא מוצדק, רווח רע.
כל יצור שואף לרווח ובכלל זה בני האדם. ההבדלים הם במידת המוסריות שבשאיפות רווח שונות. רווח שהושג על חשבון עוול אינו מוסרי. רווח שהושג ביושר הוא מוסרי. פעולה מוסרית היא פעולה להשגת רווח, ואין זה משנה אם זה ברוח או בחומר. האדם הטוב שואף לרווח מוסרי ויודע ששאיפתו למה שהרוויח היא מוסרית. בדיוק באותה מידה ויתור על מה שהרווחת, ושאיפה למה שמישהו אחר הרוויח אינם מוסריים.