רוח, גוף, חברה ויחיד, ראשוניות ומשניות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 940
רוח, גוף, חברה ויחיד, ראשוניות ומשניות
חברה שבה טובת היחיד עומדת בניגוד לטובת הכלל איננה מוסרית ואל ליחיד לקחת חלק בה.
רבים הם אלה המדברים על טובת החברה ולא פחות ניתן לשמוע מאנשים על הקרבת ערכיו של היחיד למען החברה. בין שני דברים אלה, הנתפשים כמתאימים ודומים, יש ניגוד. החברה היא דבר טוב המועיל לאדם. אך, לעומת זאת, הקרבה למענה פוגעת בו. על היחיד לשאוף לחיות בחברה – אך בחברה מוסרית, חברה כזו שעצם קיומה יתרום לעניניו. חברה מוסרית היא חברה שמשמשת ליחיד אמצעי למימוש ערכיו. חברה מוסרית היא חברה שתכליתה מימוש ערכיו הגבוהים ביותר של האדם וככזו מהווה דרגה גבוהה של אפשרות מימוש ערכיו.
האדם הוא היחיד והחברה גם יחד – אך האדם הוא קודם כל היחיד ורק אח"כ החברה. ראשוניות היחיד לעומת החברה כמוה כראשוניות הרוח לעומת הגוף, אף שהגוף והרוח אינם נפרדים לעולם והם תמיד ביחד. ראשוניות ומשניות אלה הם לוגיים: הם מציינים את הסדר הנכון של הדברים מבחינה היררכית ומשמעותם תפישתית יותר משהיא מציאותית, כלומר שההכרה היא הממיינת אותם ככאלה (ראשון ושני) בהתאם לצורת תפישתה. כך, לא ניתן להבין את הגוף ופעולותיו מחוץ להקשר הרוח כי הרוח היא הקובעת תכליות שנותנות משמעות לפעולות הגוף.
את תכלית החברה לא ניתן להבין את תכלית החברה. היחיד האנושי הוא תכלית החברה ורוחה והגדרת התכלית שלו היא המעניקה משמעות לתפקוד החברה. כל דיון בתכלית החברה, אשר אינו רואה את ערכיה כביטוי של ערכי יחיד, אינו מסוגל להגיע להבנת הפעולות המתבצעות בהקשר החברתי. כל צורת הגדרת תכלית נזקקת לרוח יחידאית ו/או ליחיד, אשר מייצג, למעשה, את המרוויח ממנה ומגדירה. במלים אחרות, כל פעולה מחייבת, מבחינה לוגית, התייחסות לא רק למי שפועל אלא גם למי שהפעולה נעשית למענו. החברה היא מושג מופשט, נטול גוף – גופה הוא האנשים היחידים שמרכיבים אותה. מכך, כל פעולה שמוגדרת כפעולה למען החברה משמעה, בעצם, פעולה למען היחידים הכלולים בה.
אך היחידים אינם "גוף" החברה, אלא רוחה – כי הם המגדירים את תכליותיה, כפי שהרוח מפעילה את הגוף. אין הפרדה – ובודאי שלא ניגוד ענינים - בין רוחו של האדם לגופו, בדומה לכך שאין ניגוד ענינים בין אנשים מוסריים. באותה מידה ובאותו מובן אין הפרדה ו/או ניגוד ענינים בין היחיד לחברה; החברה היא מכשיר לקידום משותף של עניני היחידים המרכיבים אותה. אין שום ניגוד בין אדם למכשיריו, שהנחת היסוד המגדירה את עצם קיומם היא תועלתו. על כן, זה צריך להיות ברור שבין אדם למכשיר שבידו יש התאמה טבעית כמו בין האדם לגופו או לאבריו.
לאור הדברים שלעיל, אין כל פשר אמיתי להעמדת המכשיר החברתי מעל ליחיד המשתמש בו. משמעותו של דבר לא תהיה יותר מאשר נסיון להציג את הגוף כתכליתו של האדם ואז לדרוש מהאדם שיקריב את עצמו למען גופו. (העובדה שבעולמנו זה מה שעושים אנשים רבים אין בה אלא כדי ללמד אותנו פרק נוסף בטרגדיית הטפשות האנושית).