אנוכיות וערכים

 

אנוכיות וערכים

לאנוכיות בהקשר של תפישת עולם מלא ומציאות אחת משמעות נוסחתית, כלומר: שלד רעיוני אשר מוסר לנו את סדר הערכים והשתלשלותם מערך היסוד שהוא המעריך עצמו. ממילא, ניתן להבין מכך כי ללא המעריך לא יתכנו ערכים כלשהם ועל כן היותם של כל שאר הערכים תלויים בקיומם במעריך היא ענין לוגי יסודי שלא ניתן לעקוף אותו.

זהו היסוד ההגיוני לאנוכיות בכל תחום. על כן לא ניתן לנתק בין אנוכיות למוסר יותר משניתן להרוג את האדם ולהשאירו בחיים באותו זמן, שזהו מה שנעשה, בעצם, בפעולה שמנסה להפריד בין המעריך לערכים.

מעניין, בהקשר זה, לראות בהתנגדות לאנוכיות יציאה כנגד זכותו של בעל הערכים אשר יוצר את הערכים, לא במובן של הבאתם לידי קיום פיסיקלי אלא הבאתם לידי קיום כערכים בעצם פעולת ההערכה שלו.

ערך הוא משהו קיים שמישהו מעריך. בלי קשר לשאלה אם המעריך יצר את הערך, ללא מעריך אין משמעות לערך. המעריך הוא הקובע את מידת הערך שיש למהות מסוימת כלפיו, על ידי מידת ההערכה שלו את הערך.

בנושא זה ייתכנו הבדלים עצומים בין מידות ההערכה של בני אדם שונים – וזו גם אחת הסיבות לראיית האנוכיות כביטוי של האישיות שצריך לעמוד ביסוד מערכות יחסי האנוש, כי על אף האפשרות להגדיר ערכים אובייקטיביים שיהיו כאלה לכל בני האדם, יש, מתוקף הגדרת הערכים, כיול של מערכת הערכים האנושית למימד האינדבידואלי-אנוכי של כל אדם יחיד.

נתונים נוספים