אובייקטיביות הסובייקטיבי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 718
אובייקטיביות הסובייקטיבי
האובייקטיביות בשיפוט אמנותי סובייקטיבי
כשאדם אומר "זה לא מוצא חן בעיני" על יצירה אמנותית שואלים אותו "למה?" ולפעמים מתייחסים לכך כאילו הוא אומר: "היצירה איננה טובה." לכאורה, מבלבלים בין חוייתו הסובייקטיבית של חווה האמנות לבין שיפוטו האובייקטיבי. בהקשר זה כדאי לזכור כי אף אם מה שאמר האיש נכון אין הדבר מצביע על איכות היצירה ואף אינו אומר שתיאור חווייתו הסובייקטיבית של האיש את היצירה הוא בהכרח שווה ערך לשיפוט או לשיפוט אובייקטיבי, כי לעתים אין חווה האמנות מודע למידת ידיעתו האובייקטיבית את תחום האמנות בכלל ו/או את שדה האמנות שאליו שייכת היצירה שעליה דיבר בפרט.
אך עובדת היות אמירתו בגדר של דיווח על חווייתו הסובייקטיבית איננה אומרת בהכרח שהיא איננה אמיתית או שאין בה כל ערך מבחינה אובייקטיבית. את השאלה ניתן לנסח כך: האם בעצם עובדת אי האהבה הסובייקטיבית של היצירה אין כל סימן לכך שהיא איננה טובה גם באופן אובייקטיבי? הרי אם לא היה בסובייקטיביות מן האובייקטיבי די היה, לכל ענין מעשי כלשהו, בהצהרה על כך שהיצירה איננה אהובה – והמצהיר לא היה מתבקש לנמק "מדעית" את הסיבה לכך שהוא אינו אוהב את היצירה.
דבר זה מצביע על המידה שבה יש באהבה של יצירת אמנות, סובייקטיבית ככל שתהיה, מידה של שיפוט והערכה בעלי ערך מציאותי כללי. אף כי יכולה החווייה להיות מוטעית ומידת השיפוט שיש בה בלתי מבוססת באופן מקצועי, הדבר נכון לפחות במובן אחד יסודי: האהבה ליצירת אמנות, תהיה אישית ככל שתהיה, מכילה בתוכה גם שיפוט מתוקף העובדה שכשמדובר בחווייה אמנותית, מהווה חווייה זו את צורת היסוד הטבעית של השיפוט האמנותי האנושי. כלומר שבטבע האדם קיימת יכולת שיפוט כלשהי שמביאה אותו למצוא בה מידה של יופי, ולו רק ברמת חוויית ההנאה, גם אם זו איננה מבוססת רעיונית או מקצועית.
היפה והנעים שבאמנות תופש את התודעה האנושית לפני שהאדם החווה את יצירת האמנות מסוגל לנתח אותה במונחים אסתטיים אובייקטיביים. מבחינה זו, יש בחוייה האמנותית מאובייקטיביות הידיעה של בעל חיים איזה מזון מתאים לגופו. כפי שזיהויו של בעל החיים את המזון המתאים לו מתבסס על תחושת הנועם שהוא חש, כלומר שהוא אוכל את מה שטעים לו, כי התחושה היא המחזיקה, למעשה, את המידע הנחוץ לגופו, כך כלולה בחווייה הראשונית של האמנות מידה של ידע אובייקטיבי לגבי ערכה.
העקרון המעורב בדבר הוא, בשני המקרים, שתחושה נעימה אינה מנותקת מעובדת היותה תורמת לזה שחש אותה. אין זאת אומרת שלא תיתכן חווייה אמנותית שיש בה הנאה אך היא איננה טובה, אך לשם כך על היצירה להיות מורכבת עד כדי כך שסיכום הערכים בה יהיה שלילי, על אף שחלק ממנה הוא חיובי – ואין בכך כדי לשלול את העובדה שיש בזיהוי החיובי מן האובייקטיבי. את הדיוק, בהקשר זה, יש לבסס על הרעיון שיכול אדם להנות מיצירה אמנותית הנאה שאיננה אמנותית. דוגמה פשוטה לכך תהיה ציורו של ילד קטן, אשר מוצג לפני אימו; לרוב, תהיה ההנאה שלה לא קשורה בכלל לאיכות האמנותית של הציור.