הגדולה האמיתית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 681
הגדולה האמיתית
מכל בחינה מציאותית שניתן לבדקה, האדם הוא מהות ענקית, שלא ניתן להכחיש את גדולת קיומה. בעייתם של רוב בני האדם איננה שהם מציגים את עצמם או רואים את עצמם גדולים מכפי שהם אלא להיפך: שהם רואים את עצמם קטנים מכפי שהם. לולא היה הדבר כך לא היו הם פושעים כל כך: זה שיסכן את נפשו ואת שלמותה אינו אלא מי שאינו מעריך אותה כדבר יקר ביותר או בעל חשיבות גדולה במיוחד.
מי שאינו מעריך את עצמו, את רוחו, כערך הגבוה ביותר, הייחודי ביותר והיקר ביותר שלו לא היה מזלזל בה עד כדי הפקרתה לחסדי מקרה או לחסדי החברה שמסביבו. לעומת זאת, האדם שמעריך את עצמו מחוסן מפני רגשי נחיתות ותוצאותיהם האיומות, כמו תחושות קיפוח לא אובייקטיביות, הרגשת זילזול שאחרים מתייחסים אליו בה ועוד צרות רעות חולות רבות שמקורן המשותף הוא ההנחה שיש משהו בעולם שהוא יקר וחשוב יותר ממה שיש באישיותו - ושדבר זה נמצא בחוץ היכן שהוא - בדיעות האנשים הזרים, בהשקפותיהם, במבטיהם, או בדרך בה הם שופטים אותו. סוג כזה של שרצים עלול לחדור לנפשם של כאלה שרואים את עצמם כקטנים ולמלא את חייהם בסבל ורעיונות שטות, שיגרום להם לפעול בצורה שתהיה תוצאה של תחושת קטנות.
לפיכך, כדאי שבני האדם – אף הקטנים באמת – יראו את הגדול שבעצמם. שילמד אדם להבין שהוא – כמו כל אדם בעולם - גיבור, כלומר כזה שיכול להתגבר על כל בעיה אובייקטיבית – וקל וחומר פסיכולוגית. בעולם זה שלנו, שבו כה רבים הם פגועי הגורל אשר מצליחים לחיות על אף שהמציאות התאכזרה כלפיהם, עשויים בני אדם להעפיל לפסגות של הישגים כשהם באים מתהומות מייאשים של פגעים וצרות כמו נכות, מחלות, כיעור ועוני.
על רקע מציאות עובדתית זו, כדאי לזכור שהגורמים האחראים על המחשבות השולטות בחברה הם התורמים העיקריים למיקוד רובם ככולם של בני האדם בסבל, בעוני ובקטנות – ואסור לתת להם לנצח על ידי כיבוש התודעה האנושית. פעם אחר פעם יש להזכיר לבני האדם כי הגדולה האמיתית קיימת ברוחו של כל אדם, והיא מתחילה מזיהוי הטוב שבחיים. העובדה שאין אדם שקטן מכדי ליהנות מן החיים יכולה להיות הצעד הראשון בדרך אל הגדולה.