אנושיות המציאותיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 751
אנושיות המציאותיות
טוב לב, אהבה, הערכה לאדם באשר הוא אדם, נדיבות, עזרה לזולת - אלה היו הערכים אשר מצאתי בספרי אין ראנד. העולם שפרשה בפני היה כזה שבו משיגים בני האדם את תכליותיהם באמצעות שיתוף פעולה עם בני אדם אחרים.
בזמן שבו אין ראנד מכוונת את המוסר האנושי קודם כל ליחסים שבין היחיד למציאות הכללית, השלמה - ועל-כן מדובר באובייקטיביות ביישומה - תפישות המוסר האחרות מתייחסות לקשר שבין היחיד לחברה ובמובן זה הן פוליטיות במהותן. דבר זה עלול להוביל למחשבה שתפישתה המציאותית של אין ראנד מתעלמת מן האדם וההיפך הוא הנכון: היא רואה אותו, במיטבו, כמה שמייצג את ערכי העולם הגבוהים ביותר.
במובן זה, האנושי, לפי המציאותיות, הוא ערך המציאות הכדאי ביותר לאדם לעסוק עימו, כי הוא מסוגל במידה הרבה ביותר, לקדם את היחיד למיצוי כוחותיו, השגת מטרותיו והגשמת תכליותיו.
יש כוח רעיוני שלילי בעולם שמנסה לשכנע אותנו כי אין זה רווחי לעזור לבני אדם. לכוח זה מהלכים גם בתוך קהילת המחזיקים בפילוסופיה של אין ראנד, באשר הוא עלול להביאם לטעות ולחשוב שאין רווח בעזרה הדדית בשל אי הסכמת האובייקטיביזם לכפיית עזרה.
אך אין רחוק מזה ביסוד התפישה של אין ראנד: בפילוסופיה שלה, המובעת ברומנים שכתבה, מודגש כי עזרה והצלה הן תכליות נעלות, כי הן חלק משיתוף פעולה הומני אוניברסלי - ביטוי של הבאת טוב להקשר גדול ככל האפשר של המציאות האנושית.
הטעות בדבר הבנתו היסודית של העקרון הקפיטליסטי קשורה בדרך כלל לכריכתו עם תחרות, מושג הצמוד, בדרך כלל לרעיון האידיאלי של החופש הכלכלי. למעשה, מדובר פעמים רבות בהשלכה לא לגיטימית של תפישת ענינים מנוגדים לתחום יחסי המסחר, כי העקרון הנפוץ – ולכן השליט – בכלכלה הוא דווקא שיתוף הפעולה. למעשה, מתבססת הכלכלה האנושית הרבה יותר על פעולות משותפות של יצרנים מאשר על תחרות ביניהם. מאידך – ואין ראנד מדגישה אף זאת – גם התחרות אינה בולמת התפתחות כלכלית אלא מאיצה אותה.
ספריה של ראנד מדגישים את היותה של כל הפעילות האנושית בכלכלה הומנית שכן רווחיותה נובעת מהיותה בעלת ערך עבור בני אדם. מייצג האידיאל של האדם המוסרי במציאות התפישה של אין ראנד, היצרן הסוחר, הוא שואף רווח המעוניין למכור את תוצריו לבני אדם אחרים. היותה של שאיפת הרווח שלו מגולמת ביחסי מסחר עם בני אדם אחרים מהווה את הנקודה העליונה של מערכת יחסים אנושית כלשהי, שכן סחר מייצג את המיטב שאליו יכולים להגיע בני אדם מבחינת יחסיהם החברתיים, כפי שנקודת השפל הפוליטית תבוא לידי ביטוי בנסיונם של בני אדם להפקיע בכוח את תוצריו של יצרן.
מבחינה זו, הקו העקרוני המנחה של המציאותיות הוא האנושיות – ההבאה לידי ביטוי את טבעו היצרני של האדם ואת שאיפת הרווח האנוכית שלו. בסיפוקו את שני הערכים האלה מגיע כל יחיד אנושי לשיא יכולתו – והמין האנושי גם הוא מתקדם לעתיד החיובי ביותר שיש ביכולתו להשיג.