ראשוניות תודעה אובייקטיביסטית?

ראשוניות תודעה אובייקטיביסטית?

מה קורה כאשר אדם שמחזיק בראשוניות התודעה מאמץ את הפילוסופיה של אין ראנד או: איך ניתן להבחין בין תלמידי אובייקטיביזם באלה מהם שמחזיקים בתפישת ראשוניות התודעה (בפועל ולא במודע)? - על ידי הבחנה בכך שהם אינם מוכנים לבדוק תדיר את הנחותיהם באמת ואינם מוכנים להכניס לעולמם עובדות חדשות או להרשות לכאלה לשנות את עמדתם - הם לא יתנו לעובדות "לבלבל" אותם. דבר זה מראה שלמעשה לא קיימת בתודעתם אפשרות אמיתית של שינוי, שהיא היסוד האמיתי של המחשבה, אשר כל איש רוח אמיתי חייב לקחתה בחשבון.

רציונליות היא דינמית - המחשבה היא היבט של יצור חי והיא חיה כמותו; המחשבה אומרת תנועה מתמדת של בדיקה והערכה. המחשבה הפילוסופית המציאותאית נמצאת מעל לכל מחשבה אחרת, כי מצוותה הדתית-כמעט היא: "בדוק את הנחותיך". החושב האובייקטיביסט אינו יכול להיות דוגמטי. במונחים של צורה ותוכן הדוגמה היא הצורה, הכלי, הגוף, ה"לוגוס" שבו משתמשת המחשבה. האובייקטיביסט חייב לבדוק את תקפות הצורה באופן מתמיד ביחד עם תקפות התוכן. הדוגמטיקן, לעומת זאת, איננו מערער על הכלי - הוא הוא הכלי.

משאימץ הדוגמטיקן, איש ראשוניות התודעה, מערכת עקרונות כלשהי (וזו יכולה להיות, כמו במקרה זה, גם הפילוסופיה של אין ראנד), הוא הופך אותה לדוגמה. הוא לא יבדוק יותר את הנחות היסוד שקיבל ובמובן זה הוא יהרוג אותה. אין בעולם פילוסופיה, תמליל או מלה שמחוסנות ממחלת הדוגמה וזאת מתוקף העובדה שהשימוש הדוגמטי איננו זקוק לפעולה: הדוגמה מייצגת שיתוק ולא פעילות. האובייקטיביות, ומתוך כך התפישה האובייקטיביסטית, מחייבת, כאמור לעיל, פעולת בדיקה מתמדת ולכן היא חפה מדוגמטיות.

על כן, די בכך שתלמיד אובייקטיביזם לא יפעל רוחנית ולא יבדוק תדיר את התאמת עקרונותיו למציאות, כדי להפוך ל"אובייקטיביסט דוגמטי" - לאדם שמצטט בעל פה את ספרי אין ראנד אך שהפילוסופיה שבקרבו היא גוף מת, והוא אינו יותר מאשר כד מים פקוק שאינו יכול להרוות או להשקות שום צמא בחלל העולם.

נתונים נוספים