ראשוניות התודעה למול ראשוניות הקיום
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 884
ראשוניות התודעה למול ראשוניות הקיום
זה שיש קשר סיבתי בין תפישת ראשוניות התודעה לבין העובדה שאנשים סוברים שהם מסוגלים להשפיע על מהות רק בכוח רצונם זה נכון, אך אין הדבר קיים רק בשל ההשפעה הפילוסופית השלילית אלא בשל עובדה מציאותית: אם לא היה הענין אמיתי ביסודו (כלומר - העובדה שכוח הרצון שלנו מאפשר לנו לפעול ולהשפיע על הדברים במציאות) לא היה הרעיון קונה לו ישיבה בתודעה.
ניתן לראות את הדבר כך: אין לבלבל בין השאיפה לבין הידע של השואף; אף שמדובר בטעות מבחינה פילוסופית, יש לראות את השאיפה, במקרה של "התנחלות" רעיון בתודעה, ככוח טבעי חיוני המבוסס על אמת יסודית. הידע של השואף יכול להיות נכון או לא, רב או מעט. אדם החושב שהוא מסוגל, בכוח המחשבה, להזיז בית, טועה - אך מכיוון שהמחשבה המוטעית נובעת מכך שבכוח המחשבה להשפיע על העולם החומרי, כמו להזיז יד, טעותו היא טעות כמותית, פרטית ומסויימת - ולא עקרונית.
לא ניתן להסיק מטעות כזו שאם אין המחשבה יכולה להזיז בית אז הטעות היא פילוסופית. ראשוניות הקיום, הרעיון המנוגד לראשוניות התודעה, הוא עיקרון מטפיסי שאומר שאין בכוח של שום דבר במציאות, וזה כולל את התודעה, גם אם היא הכוח הקיים הגדול ביותר, לשנות, לפעול או להפעיל מהות בניגוד לטבעה (וזה כולל את חוקי המציאות ו/או את חוקי הלוגיקה). במלים אחרות: על הכוח הפועל, יהיה אשר יהיה, לקחת בחשבון שאין הוא יכול לשנות את טבעו של הנפעל או המושא, כי דבר מסוג זה כמוהו כעובדה מטפיסית, הוא נמצא מחוץ לתחום השפעתו - והוא גם איננו יכול לחקוק חוקי מציאות חדשים.
רעיון היסוד המעורב הוא שיש היבטי מציאות שאינם כפופים לעימותי כוחות ואינם מושפעים על ידם כי לא מדובר בכוחות כלל, אלא בעקרונות יסוד שאינם קשורים בכוחות, אלא מתקיימים במימד לא-כוחני ולכן כזה שאינו מושפע משום כוח.
ראשוניות התודעה היא הגישה הפילוסופית-מטפיסית הטוענת, למעשה, שמה שאנו קוראים חוקי יסוד, אינם כאלה והם כפופים לתודעה. בד"כ הדוגמה המסויימת שמביאים לצורך המחשת הענין היא אלוהים שכוחו מעל ומעבר לכל חוק שהוא. את מעשי הנסים והנפלאות שמבוצעים, כמדווח בכתובים הדתיים, על ידי האל בהצהרה המפורשת שהם מעל ומעבר לחוקי הטבע, מפרשים ההוגים בד"כ כגירסה פרימיטיבית של הצהרה פילוסופית זו, דבר שנובע מההנחה שהפילוסופיה "הפשיטה" את המיתוס ונתנה ביטוי נוסחתי-חילוני למה שהוצג על ידי הדתות בצורת דגם מורכב ודתי. אך כוחות הטבע שבהם מדובר אינם מייצגים עקרונות קיום פילוסופיים – וההוכחה לכך היא בעצם העובדה שהם ניתנים ל"כיפוף" באמצעות כוח גדול יותר.
למעשה, ניתן לראות את ההבדל בין חוק מטפיסי לחוק פיסי בדיוק בעצם קיום היכולת לשינויו של השני: בזמן שהחוק המטפיסי אינו ניתן לשינוי, החוק הפיסי כן. אך מדוייק יותר יהיה לדבר על חוק מטפיסי מול יכולת פיסית, כי מה שמוגדר כחוק פיסי הוא, בעצם, הגדרת מצב של יכולת פיזית, שהיא ביטוי של חוק מטפיסי. כך, מושג היכולת מתייחס להקשר הפיסי של היקום ואילו מושג החוק להקשר המלא של המציאות, שהוא ההקשר האפשרי הרחב ביותר. מנקודת מבט זאת, ניתן להבין את ראשוניות הקיום כמחוייבות להקשר הרחב יותר של החוקים השולטים במציאות, אלה שאין שום גורם שיכול לשנותם.