תנאי השלום
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 877
תנאי השלום
בימינו מהווה המלה-מושג "שלום" כמעט את הצהרת ה"אני מאמין" של העולם המערבי. אך בדיקה פשוטה תגלה כי העולם המערבי, שמעולם לא הצליח להיפטר מהמלחמות השורצות בו, מצהיר על עצמו כשואף לשלום יותר על יסוד רגשני, מבלי שיהיה להצהרה זו כל בסיס ידיעתי אמיתי.
מה שבמיוחד גורם למגמת השלום של המערב להיחשד בחוסר יעילות, שלא לדבר על חוסר אמינות, הוא היות הפילוסופיה הנוצרית, המציבה את ערך השלום כאחד מהערכים הנמצאים בראש סולם ערכיה, ביסודו של העולם המערבי. דבר זה מתבטא במיוחד בתנועה הפציפיסטית האופיינית למערב הנוצרי אשר העמים הלא-נוצריים נוהגים – ובצדק – להתייחס אליה בחשדנות.
חשדנות זו מבוססת באופן רציונלי על התהום הפעורה בין כוונות השלום המוצהרות של העולם המערבי לבין פעולות המלחמה, הכיבוש וההתפשטות שלו בעולם כולו, כאשר כוח הזרוע מאפיין אותן. בהקשר זה, השאיפה לשלום מפוקפקת במיוחד אם לוקחים בחשבון את מה שעומד ביסוד המלחמה בעולם המערבי: שוד.
בהקשר זה יש לשלום משמעות של הסכמה בין שני צדדים, אשר מבוססת על ההנחה שהכרה הדדית ואי אלימות של פשרה טובים, פעמים רבות, הרבה יותר מכל אפשרות אחרת המערבת אלימות. דבר זה יתקיים בתנאים שבהם ברור ששני הצדדים מעוניינים, מתוך רצון טוב, בהמשכיות חייהם ללא הפרעות. כשמדובר בגישה ריאלית של בני אדם מהווה דבר זה תוצר של הכרה שהרווח ההדדי של שני הצדדים יהי גדול יותר בלי מלחמה מאשר עימה.
יש מצבים במציאות אשר בהם תיתנה מספר שנים של שיתוף רווחים גדולים יותר מדורות של סכסוכים; כאשר מצב זה ברור לשני הצדדים יכירו שניהם בכך שמצב של מלחמה איננו רווחי והשלום עדיף. אך יש תנאי חמור מוסף למצב זה: שאין בנמצא בידי המוזמנים לחתום על חוזה של שלום כל ידע מפורש על פשיעה מצידו של אחד מן הצדדים. ידע כזה לא יאפשר לצד השני לוותר על מה ששייך לו בזכות - וכך הוא בין עמים או בין מדינות.
לפיכך, חשוב לקחת בחשבון, לכל צורך מעשי, כי אם לקחה קבוצת אנשים רכוש מקבוצה אחרת, תהיה משמעות התביעה לשלום – אם אין הדבר כולל בירור של צדק אובייקטיבי לגבי מקורות הרכוש - כניעה לקבוצה הבוזזת ומתן אישור לפשעה.