מצא את האשם

מצא את האשם

הבחירה היא נכס של היחיד האנושי ולא של הקבוצה; השאיפה לפגוע בבכירים, באחראים הנמצאים בדרגה גבוהה בסולם, היא הצד השני של אותה מטבע: מציאת השעיר לעזעזאל... כי גם אם אתה פועל לפי הנוסחה של "תפוש את הש.ג." וגם אם תפעל לפי "דפוק את הגנרל" פיספסת את הצדק. צו הצדק הוא "מצא את האשם" - בלי קשר לדרגתו, למעמדו ולמיקומו בסולם.

גישה בלתי צודקת זו מנוצלת על ידי טועים ומטעים רבים, המעוניינים בפישוט גישתם הפוליטית. בהשפעתם, היא מופעלת מזה שנים רבות באורח דוגמטי כנגד קבוצות, שכבות ומעמדות חברתיים בצורה לא צודקת. היא מופעלת, למשל, על ידי כל מי שרואה בעשיר את הבעייה של העני, בגבר את הבעיה של האשה וכיו"ב. גישה זו מתעלמת משיפוט אמיתי, שיפוט שבו צריך למצוא את האשם בכל מקרה נתון לגופו.

לכן, אם ברצונך לעשות צדק, לפני שתאכיל את העני ולפני שתאשים את העשיר בעוניו, בדוק מדוע היה העני לעני. אתה עשוי למצוא שעני מסויים זה, המעורר את רחמיך, הוא האחראי לעוניו - וזה צודק שירעב, בדיוק כפי שזה צודק להגביל את אפשרויותיו של מי שניצל את דרורו לרעה והרס אותן לעצמו.

אחר כך, אם תמשיך את אותה חקירה ביושר, אולי תוכל לראות כמה עבודה קשה ואחריות גדולה כרוכים בלהיות עשיר – ואולי אפילו שזה גובל בדמיון פרוע להיות עשיר ורע באותו זמן... כך או כך, חשוב שאת חיציך תפנה אל האנשים הנכונים, הראויים להם, באופן מדוייק ולאחר שיפוט נכון.

באותו הקשר, כדאי לבחון גם את מה שנעשה במדינה; למשל, זה שמממן את הממשלה מתוך כוונה לממן את הנפגעים, כדאי שידע שהוא מממן קודם כל את הפוגעים. כל כסף שמקורו במסים שמועבר לידי הממשל מחזק קודם כל - ובעיקר - את אלה שיוצרים את הבעיות ולא פותר את הבעיות.

אין זה משנה אם הפניית משאביך נעשית במטרה ללמוד או לתרום לחיזוקה של מגמה. בכל אחד מהמקרים הללו יש מקום לעשיית צדק – ודבר זה יתבצע אך ורק כאשר ההקשר האנושי שאותו אתה מברר אינו קיבוצי אלא מסוים, יחידאי ומדוייק. במלים אחרות, בכל נסיון לבירור בעייתיות אנושית יש להעדיף למצוא את היחיד האשם ולא את הקבוצה.

נתונים נוספים