חיי מגננה

 

חיי מגננה

אידיאל החיים של אנשים רבים מסתכם בבריחה – בבריחה מעימות, במציאת צורת חיים של התחמקות מפני "אימי" הקיום, בדרך של התחפרות, לצורך השגת בטחון מפני אסונות העלולים להתרגש. רצון זה של רבים מבני האדם בחברתנו בא לידי ביטוי בדרך כלל גם ברצון להשיג עמדה, משרה או תפקיד קבועים ו"מוגנים מפני זעזועים". רצון זה הוא, למעשה, הודאה בתפישת הקיום העויין שלהם. בפועל, במיוחד אם מדובר בחברות לא מוסריות, מביא הדבר לצורות רבות של שיתוף פעולה עם מסגרות פעולה שליליות.

לא מדובר דווקא בבני האדם החיים במדינות העריצות של העולם השלישי; התסמונת אפיינית גם לרבים מאלה הגרים במערב העשיר; ניתן למצוא אותם ספונים בשכונות יוקרה מושקעות ברמה משאבית גבוהה ביותר, בבתים גדולים ולבנים, המוקפים בירוקת מטופחת, כשהם מסתירים במרתפיהם הקודרים של בתים אלה את המתרחש במרתפי נשמותיהם המפוחדות: את פחדם העמוק מעצם עובדת הקיום. פחד זה ניתן לצפיה בבירור במיוחד במקומות כמו רובע בוורלי-הילס העשיר בלוס-אנג'לס, קליפורניה, שבו מתגוררים עשירי עולם הקולנוע, אשר חווילותיהם המפוארות אינן אלא מבצרים מסוגרים המוקפים חומה.

כמה טראגי מצבו של אדם כזה, המנסה להתחמק מעימות עם העולם באמצעות תשלום לשומרים מגינים. מעבר לכל ענין טכני כזה או אחר, מה שחמור במיוחד הוא עובדת היותו של אדם כזה נעול בבית כלא פרטי אשר אינו מאפשר לו את החופש שהיה אמור להשיג באמצעות מה שקנה לו את יכולתו הכלכלית; אין כמו מצבו של עשיר כזה סמל והמחשה לבעיית יסוד הקיימת בעולם של היום – הבעיה שאדם שהגיע להישגים גדולים מבחינה יצרנית – אינו מצליח להביא לעצמו חיים של איכות, שבהם יהיה קיים המאפיין האנושי הראשון במעלה: חופש.

כי חיי אדם, מטבעם, לא נועדו להיות כאלה של תגובה ומגננה אלא של יוזמה והתקפה; שומה על אדם, במיוחד אם הוא חיוני ויצרני, להיות בעל שליטה באפשרויות נרחבות של פעולה, כי זו העומדת ביסוד חייו. דווקא מי שבידו היכולת הכלכלית צריך להיות בעל היכולת לבחור ביוזמות יצרניות מבלי לדאוג לתנאיה היסודיים של שרידותו ולבטחון עצמי לגבי קיומו היסודי במציאות.

נתונים נוספים