הקריאה המטפיסית

 

הקריאה המטפיסית

ברמת יסוד יש רק שתי אפשרויות: בחירה או חוסר בחירה. הבחירה היא יסוד החיובי והבחירה המסוימת - אף כי היא יכולה היות מוטעית - לא תשנה את עובדת היותו של זה המבצע אותה משכמו ומעלה ביחס לזה שאיננו מבצע אותה או זה שמתחמק ממנה.

ב"אנו החיים", הקומוניסט הטועה הוא גיבור והוא חי במותו יותר מליאו שלא התגבר ומת כבר בחייו, בכך שהפסיק מלהיאבק.

דבר זה מתקיים גם בחוויית קריאת "מרד הנפילים", שכמעט לכל אורכו טועים דאגני ורירדן, כשהם רואים את ד'אנקוניה ובעיקר את ג'ון גאלט כמהרסים מכיוון שהם מעריכים אותם קונקרטית כאנשים שגורמים להרס, אך בכל זאת הם מוצאים שהם אינם יכולים לשנוא אותם מכיוון שהקריאה המטפיסית שלהם אותם מזהה אותם כמהויות חיוביות.

הקריאה המטפיסית היא זו שבה אדם רואה מתחת לפני הדברים ערך שקיים באופן נסתר בטבע המהות שאותה הוא בוחן. זהו סוג הקריאה המעורבת באמנות, שאותה אין ראנד מנציחה בפרק ב"כמעיין המתגבר" שבו מקבל רוארק הזמנה לבנות את "המקדש לרוח האדם" מאדם שבקריה המטפיסית אינו נראה לרוארק כמתאים לרצות בנושא זה.

במקרה של רוארק מסתבר שקריאה זו צדקה, כי היה מדובר במקרה של רמאות כה מתוחכמת, שאפילו זה שביצע אותה לא היה מודע לה. עם זאת, כדאי שבחיים האמיתיים, כדי להשיג את האמת המכסימלית, ילמד האדם לשלב את קליטתו העובדתית עם המטפיסית.

נתונים נוספים