ה"אני", הגוף והעולם

 

ה"אני", הגוף והעולם

היציאה כנגד ה"אני" באתיקה כמוה כיציאה הנוצרית נגד הגוף והעולם. משמעויותיהן המעשיות של אלה היא ביטול החיים בפועל, שכן ה"אני", הגוף והעולם הם היבטים משלימים שלאותה מהות יסוד שלא רק שאין בלעדיה חיים, אלא אין קיום למשמעות כלשהי של דבר כלשהו במציאות. המציאות והעולם קיימים כמהויות מורכבות אשר כל היבטיהן הכרחיים מטפיסית ונגזרים מהן לוגית אפיסטמולוגית. ניתוק שלשלת הסיבה והתוצאה של רצף המציאות או הוצאה של חלק אחד מהתמונה הכוללת אינה מאפשרת את השלמות ומכחישה אותה. דבר זה יהיה נכון ביחס ישר לחשיבות והמקום שתופש כל חלק מהחי השלם שהוא העולם – וקל וחומר כשמדובר בעולם אובייקטיבי; האובייקטיביות מבוססת על היחס בין העובדות לתופש אותן. אם התכחשת ל"אני" התופש ול"גוף" העולם, לא רק שאין בידך דבר, אין לך, מלכתחילה, יד או דבר כדי שיוכלו להתייחס זה אל זה... בפעם הבאה שמישהו מציע לך לוותר על ה"אני" שאל אותו אם יכול אדם לוותר – אפילו לזמן קצר - על גרונו - החלק הקטן ביחס של גופו. מאותה סיבה שבגללה הוא אינו יכול לעשות זאת, הוא איננו יכול לוותר על קיומו העצמי במציאות – בגוף או ברוח – מתוך ההנחה המפוקפקת ש"אין הוא אלא חלק". בשלמות המציאות, כל חלק חסר הוא פגיעה בכלל.

נתונים נוספים