בענין החומר

 

בענין החומר

אם חומר, בהגדרה, הוא מה שנתפש על ידי הרוח, אז חומר אינו אובייקטיבי אלא חלק מאובייקטיביות. החומר מהווה עדות לאובייקטיביות וקיומו במציאות הוא אובייקטיבי אך הוא מהווה רק צד אחד של אובייקטיביות, הצד של העובדות הנתפשות על ידי תודעה.

האדם הוא רוחני. ככזה, הוא אינו חומרני (וגם בעת שהוא מחזיק בתפישה חמרנית, הוא רוחני כי תפישה היא רוחנית). חומרניות היא מגמה וככזו היא ענין רוחני וביטוי של רוח האדם ורוחניותו של האדם, כלומר של עובדת היותו של האדם יצור רוחני.

היחס בין חומר לרוח הוא שחומר הוא האמצעי לתפישת הרוח תרתי משמע: החומר הוא מה שנתפש על ידי הרוח וגם מה שבאמצעותו אנו תופשים את הרוח. מודעותנו תלויה בחומר. החומר מייצג רמת מודעות אחת המאפשרת, על ידי היקש, לחוות מודעות לגבי המודעות עצמה. כשאנו מודעים להיותנו מודעים, המודעות שאנו מודעים אליה היא חומר המחשבה שלנו, כלומר חומר במובן הפילוסופי, מושא המחשבה, הדבר שהמחשבה מופעלת אודותיו.

אין לבלבל את מושג החומר הפילוסופי עם מושג החומר המסויים, החומר הכימי-פיסי, החומר הנתפש על ידי החושים ונמדד על ידי המדע באופן מספרי ויחסי.

נתונים נוספים