אנשי שם ומופת

 

אנשי שם ומופת

או: כוחו התרבותי של ערך היחיד

עליונות המערב על המזרח מתבטאת בבירור בהעלאת ערכו של היחיד לא רק בעיקרון הכמוס הגנוז במסמכים ובתעודות חוקה, ולא רק בתחום האמנות והגיבוריות שבה אלא גם בפוליטיקה של אישים יחידאיים; אפילו הפוליטיקה הקולקטיביסטית והמיסטית, זו שחרתה על דיגלה את השמדת היחיד וביטול ערכו, מוכרחה להפוך אומה כשדה להגשמתה של אישיות אנושית יחידה בכדי שמשמעותה תהיה בעלת סבירות.

יהיה הליקוי שבשיטה פוליטית מסוימת כלשהי חמור ככל שיהיה, הוא ימוקד תמיד – ובמיוחד במקרה של דיקטטורה – בדמותו של יחיד שישא על כתפיו את האחריות להחלטות של אותה חברה.

זוהי כניעה לעובדה שמה שבני אדם מכירים במציאות הוא יחידים והם מכירים בהם, בעובדת קיומם, ככוח משמעותי, אפילו אם בעיתות משבר ובנקודות מבחן הם יוצאים כנגד פעולתו של יחיד זה או אחר וכנגד רעיון היחיד בדיון פילוסופי.

היחיד הוא גם הדרך היסודית להעברת מידע. ה"מי עשה?" וה"מי אמר?" הוא ענין קבוע בשאלה מפקפקת או חקרנית לאמת, כי שאלה מסוג זה מניחה שתמיד ביסוד אירוע או התחוללות יש אחראים, שהם אנשים יחידים.

נתונים נוספים