אחריות ההנאה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 729
אחריות ההנאה
יש סיפור על האנשים שבאמצע הדרך שכחו להיכן הלכו וזאת משום שהביטו אחורה ולא קדימה - דבר שגרם להם לחשוב שכל מה שעשו בעבר הוא חסר משמעות כי כל מה שהם רואים זו הדרך שעשו ונראה להם שלא הרוויחו דבר כי לא הגיעו למטרה. הם היו צריכים להבין: א. שהמטרה היא נקודת היחוס שנותנת את הטעם לדרך ולכן יש להמשיך להתבונן קדימה. ב. שהדרך היא המטרה. הבנת עניין זה היתה מביאה אותם גם למטרה הסופית.
הנמשל לדרך הוא שכחת הנאת החיים הישירה, העכשווית, הנובעת מפעולות החיים של "כאן ועכשיו" ותוצאתה: החלשות כללית ואובדן נקודת יחוס.
אדם שמאבד את ההנאה בהווה לא יוכל להרוויח את הנאת העתיד או העבר וספק אם יוכל בכלל להנות… אם הגעת למצב שבו העיסוק בידע או באמנות אינו גורם לך הנאה ואינך מוצא בו עניין של תכלית כשלעצמה, אתה בבעייה של אובדן היכולת להנות גם ממה שתשיג בעתיד. יתרה מכך - יש סיכוי שלא תשיג את מטרותיך העתידיות בשל העובדה שאינך ממצה את ההווה. אם אינך מזהה את החיה כאן ועכשיו איך תזהה אותה בשיאו של הציד?
כמו באכילה, להנות פירושו גם לשמור על הנהנה ולקיים אותו, בין אם מדובר באורגניזם שלם או באחת ממערכותיו המסויימות. אם אינך נהנה מהארוחות שלך היום מכיוון שאתה עסוק בהקמת בית העתיד שלך שבו אתה מתעתד לאכול את ארוחותיך בעתיד, אתה תמצא, לכשתגיע לסיום הבנייה, שאינך יכול להנות מארוחותיך העתידיות כי שכחת איך להנות מארוחה; כי הזנחת - ובכך הרגת - את יכולת ההנאה מהמזון שיש לך היום למען העתיד.
שום דבר חי אינו יכול להתקיים ללא מזון לאורך זמן: אתה אינך יכול לשמור חיה בחיים ולחסוך את מזונה לעתידה. הנאתך היא העדות לקיומה של ישות חייה, שהיא המהות הנהנית, ונטישת ההנאה משמעה הרעבה של מהות זו, שעלולה להסתכם במוות.
נטישת הנאה חומרית - בדרך כלל עבור הנאה רוחנית - או נטישת הנאת היום למען הנאת המחר - מסתכנת באבדן קשר ההנאה עם המציאות, וזו עלולה להיות צורת התאבדות מתוחכמת, מיוחדת, של עינוי איטי.
סביר שאנשים רבים מוצאים עצמם מתים על ידי כך שקטלו את הנאותיהם על ידי נסיונות לתכנון עתידי או על ידי שהשאירו לעתיד דבר ששייך להווה ושמתקיים רק בהווה, גם אם הווה זה מתרחש בזמן אחר.