פילוסופיה אובייקטיבית ומוצהרת: ההבדל

 

פילוסופיה אובייקטיבית ומוצהרת: ההבדל

 

מבחן אישיות אובייקטיביסטי צריך לקחת בחשבון שני דברים:

א. שאיכותו של אדם מיוצגת על ידי הפילוסופיה שבה הוא מחזיק.

ב. שאין התאמה מלאה בין הפילוסופיה שבה אדם מחזיק לבין הפילוסופיה המוצהרת שלו.

לא מדובר ברמאות – לפחות לא במובן הפוליטי של המונח, כלומר במובן זה שבו אדם המחזיק בפילוסופיה מסויימת מוליך שולל במודע בני אדם אחרים כשהוא מצהיר לפניהם על החזקה בפילוסופיה אחרת; אם בכלל מדובר ברמאות, אז הכוונה לרמה האתית רק במובן שבו האדם משקר לעצמו. אך, למעשה, מדובר במשהו שאיננו, באמת, רמאות – אלא משגה או כשל ביישום.

הפילוסופיה שבה אדם מחזיק איננה זהה לזו שהוא חושב שהוא מחזיק, אפילו אם מדובר באדם שמחזיק באובייקטיביזם. הדבר נובע מהמחסור בידע שיש לרוב בני האדם לגבי יישומה המעשי של הפילוסופיה – כלומר לגבי הדרך המסויימת שבה נעשית ההתאמה בין הידע שנראה לאדם נכון לבין יכולתו להתאים ידע זה לעובדות המציאות.

מחסור זה בידע יכול לייצג פער כה גדול שכמוהו ביחס בין יכולת לקרוא בספר אודות שחיה ולדעתו בעל פה לבין ידיעת השחיה עצמה. העובדה שלעתים קרובות היחיד איננו יודע על מהות היחסים הנכונים בין החזקת השכל המודע בפילוסופיה לבין שימוש בה ויישומה מבטאת מצב שכיח למדי בין בני אדם. מצב זה נובע מהמחסור שיש לאדם באימון ראוי שנדרש לצורך מיומנות מעשית של שימוש ברעיונות.

למעשה, לא פעם נתקל האדם בכך שהוא אינו מחזיק בנסיון שדי בו כדי ליישם ידע תיאורטי שיש לו למציאות העובדתית. מדובר בחוסר ידיעתו של היחיד האנושי את המציאות ובכלל זה את היחס בין רוחו, שאיפותיו, תכליותיו ורצונותיו לבין עובדות המציאות. יחס זה הוא הקובע את יכלתו ליישם עקרונות לחיים ואת מידת ההתאמה בין הפילוסופיה שבה הוא מאמין לבין הפילוסופיה שהוא מיישם.

מה שלו נדרש האדם בכלל ותלמיד הפילוסופיה בפרט הוא ביקורת מתמדת של איכות יכולתו להביא דברים מן הרוח אל החומר ומן התיאוריה למעשה. במיוחד כשמדובר בפילוסופיה, שהיא מחד המופשטת מכל המדעים ומאידך נוגעת בחלטות החיוניות ביותר של חיי האדם, קשה לרכוש מידע מדויק על נושאים שנוגעים בחיים ומוות, כי לא לעתים קרובות פוגשים במצבים שבהם יש להחליט לגביהם.

נתונים נוספים