אובייקטיביות וסובייקטיביות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 907
אובייקטיביות וסובייקטיביות
איש המעלה מצטיין, בין היתר, בכך שהוא יודע להבחין בין טעמו האישי, הסובייקטיבי לבין אבחנתו האובייקטיבית ולהפריד ביניהן. חשיבותה של הבחנה זו היא בהכרחיותה לצורך ההתפתחות האישית של היחיד שכן היא מגדירה את הטווח בין המקום שבו הוא נמצא לבין המקום שאליו הוא שואף להגיע.
הטעם הקיים, הסובייקטיבי, מייצג את מקומו ומצבו של האדם בהווה, מצב הכולל את הערכים שכבר נרכשו ונטמעו בו לכלל אחדות. אחדות זו היא השואפת אל ערכים שמזוהים על ידה כקיימים מחוצה לה. ערכים, בהגדרה, הם מה שאדם שואף אליו, שמשמעו מחד שמדובר במהויות שהאדם כבר "הכניס" למהותו במחשבה - ומאידך, בתוקף עובדת שאיפתו אליהן - שעדיין לא כינסן אל עצמיותו והן עדיין אינן ברשותו.
ומה אם ערכים הם מציאותיים (אובייקטיביים), כלומר: מייצגים יחס בין תופש ונתפש, בין תודעה לעובדות? והרי ערכים הם אובייקטיביים - הם מחייבים יחס בין מעריך לערך עפ"י הגדרתם על ידי השרש הלשוני שלהם. מכיוון שזהו הקשר הקיום של מושג הערך ניתן לגזור מכך תפישה שרואה את היחס האובייקטיבי כיחס תוך-אובייקטיבי, כלומר: כמערכת יחסים שקיימת גם בתוך האובייקט, וביטוי לרעיון שלכל אובייקט היבט רוחני וחמרי ואין אובייקט שיכול להיות רוחני או חמרי בלבד ולא דו-היבטי.
מכך, אני ומה שאני מעריך מהווים אחדות אובייקטיבית וכך גם מושגי ה"אני" וה"ערך" שלי, כל אחד כשלעצמו. עם זאת, חשוב לציין כי היחס הוא השתלשלותי ונובע מן הרוח אל הגוף, מן התודעה למה שהיא תופשת, כשבתפישת האובייקטיביות האקטיבית (המציאות הפעילה) יש לתפישה גם היבט של בריאה.